סעיף 302(א) לחוק החברות קובע כי חברה רשאית לחלק מתוך רווחיה דיבידנדים כל אימת שאין חשש סביר כי חלוקה זו תגרום לחברה לחוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיה, הן הקיימות והן הצפויות. דהיינו, בעת חלוקת דיבידנד על פי סעיף זה, מוטל על החברה לעמוד בשני תנאים מצטברים - מבחן יכולת הפירעון ומבחן הרווח. עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר חלוקת דיבידנד גם בהעדר תנאי מבחן הרווח, וזאת מכוח סעיף 303 לחוק החברות. על פי סעיף זה, במידה והחברה אכן מקיימת את מבחן יכולת הפירעון, בית המשפט רשאי לאשר לה לחלק דיבידנדים, וזאת בהתאם לנימוקים שיירשמו.

 

יש לכם שאלה?

פורום דיני זכיינות
פורום יזמות עסקית | ליווי עסקי
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות
פורום דיני חוזים / הסכמים

 

להלן דוגמא למקרה כאמור. במסגרת החלטה אשר ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, חברת איטונג תעשיות בע"מ קיבלה אישור לבצע חלוקת דיבידנדים מעבר לרווחיה, וזאת בדרך של הפחתת הון החברה בסך של כ-150 מיליון שקלים. בית המשפט אישר את המהלך לאחר שנקבע כי החלוקה לא תימנע מאיטונג לשאת בהתחייבויותיה העתידיות ו/או לפרוע את החובות העומדים כנגדה.

 

השופט, בנימין ארנון, התייחס בהחלטתו למבחן יכולת הפירעון וציין כי מדובר ב"מבחן כלכלי רחב". בהחלטה נקבע כי מעבר לכך שמבחן הפירעון דורש מאזנים ובחינת נזילות, מעצם טיבו מדובר בעניין "הסתברותי". דהיינו, תמיד קיים חשש סביר כי חברה לא תוכל לשאת בהתחייבות. במקרים כגון דא, קבע ארנון, שומה על בית המשפט להיעזר במומחים בתחום ובמדדים אובייקטיבים (עסקיים וכלכליים) הנוגעים לחברה.

 

כמו כן, השופט הדגיש כי בעת קבלת החלטה מכוח סעיף 303 לחוק החברות, עליו להתייחס גם לאינטרס של ציבור המשקיעים בניירות הערך של החברה, נושי החברה, ומניעת פגיעה באחרונים כתולדה מגריעת ההון הבסיסי של החברה. במקרה דנן, השופט חזר והדגיש כי לא היה חשש סביר, נכון למועד הגשת הבקשה, כי אישור החלוקה היה מונע מהחברה את יכולתה לפרוע את חובותיה ולעמוד בהתחייבויותיה העתידיות.
 


עודכן ב: 29/10/2012