(כ"ס) 4369/08 תא (כ"ס) 4369-08‏ ‏


רב ופעיל חב"ד נפגע בעת בניית סוכה. בעקבות הפציעה, הרב הגיש לביטוח הלאומי תביעה לשם הכרה באירוע בתור תאונת עבודה. לדבריו, מלאכת בניית הסוכה אשר במסגרתה הוא נפצע הייתה "תוך כדי עבודתו ובעקבות עבודתו" בחב"ד. הרב הדגיש כי מדובר בסוכה ציבורית אשר רבים הוזמנו אליה ואין עסקינן בסוכה פרטית. זאת ועוד, התובע הוסיף כי הוא היה מחויב לבנות את הסוכה מתוקף תפקידו כרב מטעם חב"ד, וכי הפעילות בסוכה במהלך החג הייתה במסגרת העמותה בה הוא הועסק.

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונות עבודה

פורום אחוזי נכות

פורום וועדה רפואית


המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי לא מדובר בתאונת עבודה על פי משמעותה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. נטען כי התאונה לא נגרמה לרב תוך כדי עבודתו אצל מעסיקו אלא בתחום ביתו הפרטי. במוסד לביטוח לאומי טענו למעשה כי הסוכה הוקמה לצורך שימושם הפרטי של הרב ובני משפחתו, הא ותו לא.


ניתן לומר כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בשאלה - האם בניית הסוכה הייתה חלק מעבודתו של הרב, אם לאו. לצורך הכרעה בשאלה זו, בית הדין לעבודה התייחס לעדותו של הרב בפניו. הודגש כי העדות הייתה מהימנה וכך גם המסמכים אשר הוגשו לתיק. השופטים קבעו כי הם התרשמו שפעילותו של הרב בעיר עפולה כללה "פעילות מגוונות, בלתי שגרתית וקבועה, אשר התפרסה לאורך שנים, הן ביום והן בלילה". דהיינו, נקבע כי היה קושי מסוים להגדיר את "מסגרת עבודתו".


היות ועסקינן ברב מטעם חב"ד, בית הדין ציין כי אין ספק שעבודתו במסגרת העמותה הייתה "להעניק שירותים לציבור בהתאם לצורכי השעה". בנוגע לסוכה הרלבנטית, בית הדין לעבודה קבע כי אין ספק שהסוכה הייתה "סוכה ציבורית". לדוגמא, למרות שהרב גר בביתו ביחד עם רעייתו ובנו היחיד, הסוכה נשוא התובענה הייתה סוכה גדולה אשר השתרעה על שטח של כ-28 מ"ר. דהיינו, לא היה ספק כי מדובר בסוכה שנועדה לאירוח הציבור ולא סוכה פרטית.


יתרה מכך, בפסק הדין נקבע כי הציבור הרחב אכן השתמש בשירותי הסוכה והדבר הוכח מהמסמכים שהוצגו על ידי הרב בתיק. לדוגמא, הוצג מכתב מטעם בית חב"ד בעפולה לפיו הרב קיבל הוראה להקים בחצר ביתו סוכה גדולה ואף קיבל מימון לצורך רכישת כיבוד קל, משקאות וארבעת המינים. זאת ועוד, בסוכה חולקו עלונים המסבירים את מהות החג ואת טעמי מצוות הישיבה בסוכה.


האם הרב קיבל שכר עבור בניית הסוכה? האם יש לכך חשיבות?


המוסד לביטוח לאומי טען כי הרב לא קיבל שכר בעבור העבודה של בניית הסוכה. בית הדין לעבודה קבע כי אין נפקא מינה אם הרב זכה לתשלום בגין עבודתו במסגרת ההכנות לחג. בפסק הדין נקבע כי הואיל והסוכה נבנתה בביתו של הרב מדי שנה, היה מקום לייחס חשיבות דווקא להוצאות אשר הוחזרו על ידי חב"ד בעבור האירוח ולא לקבוע מסמרות בהתאם ל"שכר רגיל". זאת ועוד, הרב הציג פרוטוקול מישיבת מנכ"ל עמותת מרכז חב"ד בעפולה בו ניתן לראות כי הוא התבקש במפורש להקים את הסוכה בעבור פעילותה של העמותה.


המוסד לביטוח לאומי ניסה לטעון גם כי כל פעילי חב"ד מקימים סוכות בביתם, ולא אחת הם מזמינים את הציבור להתארח במקום. דהיינו, נטען כי הקמת הסוכה הייתה עניין שגרתי מטעם אמונתו של הרב ולא עבודה מבחינת העמותה. בית הדין לעבודה דחה גם טענה זו. בפסק הדין נקבע כי להבדיל מהמתנדבים בעמותת חב"ד, עסקינן ברב אשר מועסק על ידי העמותה ואשר התבקש באופן מפורש לבנות סוכה לטובת הציבור בביתו.


פעם נוספת הודגש גודלה של הסוכה אשר העיד עשרות מונים על כך שעסקינן בסוכה ציבורית. "אין לנו ספק כי בניית הסוכה הספציפית בגודלה הגדול, על כל הכרוך בכך, היוותה חלק בלתי נפרד מתפקידו של התובע ונועדה בעיקרה על מנת לקדם את האינטרסים של המעביד אשר ייעודו הפצת ערכי היהדות בקהילה והכנסת הציבור בקיום המצוות, גם אם כתוצר לוואי של פעילות זו, עמדה הסוכה גם לרשות בני ביתו", נכתב בפסק הדין. לסיכום, בית הדין לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי הפציעה במהלך בניית הסוכה עלתה כדי תאונת עבודה לפי משמעותה בחוק.