סרטי מתח רבים כוללים בתוכם גם את הסצנה האלמותית של זיהוי החשוד ברצח על בסיס שערה שנמצאה בזירת הפשע. המוסיקה מתגברת ומומחה הזיהוי הפלילי מרים את הראיה באמצעות פינצטה זהירה. באחת, כל התיק מתחבר לפרשה פתורה הנפרסת בפני הצופים והחוקר ההמום. במציאות, הדברים הינם מורכבים הרבה יותר. פעמים רבות, בתי המשפט ידרשו ראיות נוספות, מלבד ראיית ה-DNA, בכדי להרשיע אדם בפלילים. עם זאת, לאור פסיקה שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון, ניתן להביא להרשעתו של אדם על בסיס בדיקת DNA בלבד.
יש לכם שאלה?
מדובר בפסק דין עקרוני אשר ניתן בבית המשפט העליון על ידי השופטים צבי זילברטל, עוזי פוגלמן ועדנה ארבל. השופטים דחו את ערעורו של תושב קריית גת כנגד הרשעתו בבית המשפט המחוזי, וזאת לאחר שנקבע כי היה ניתן להרשיעו על בסיס ראיית ה-DNA. הנאשם במקרה דנן הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בכך שהוא נשא רימון שנגנב מכוחות הביטחון, הדביק אותו לדלת דירה וקשר את נצרתו לחוט. אחת מבנות הבית התעוררה נוכח הרעשים וכאשר היא פתחה את הדלת, הנאשם נמלט מהמקום.
הרימון והחוט נותרו צמודים לדלת. בית המשפט המחוזי הסתמך על ה-DNA שנמצא על הסלוטייפ באמצעותו הודבק הרימון לדלת, וקבע כי ניתן להרשיע את הנאשם על בסיס ראיה זו. במסגרת הכרעת הדין, בית המשפט המחוזי העניק משקל רב לחוות דעתה של המומחית מטעם המשטרה אשר טענה כי הפרופיל הגנטי על הסלוטייפ תאם את המטען הגנטי של הנאשם בשכיחות אשר הוגדרה כ"עולה על אחד ליותר ממיליארד אנשים". הנאשם העלה טענות כנגד איסוף הממצאים ופגמים בגביית העדויות, אך טענותיו נדחו אחת לאחת.
ראיית DNA מאפשרת הרשעה כמו טביעת אצבע
במסגרת ערעור אשר הוגש על ידי הנאשם לבית המשפט העליון, נטען כי כל אימת שאין ראיה אחרת אשר תומכת בהרשעה, לא ניתן להרשיע בפלילים על בסיס ראיית DNA. עורכי דינו של הנאשם הפנו את בית המשפט להכרעות דין נוספות בסוגיות דומות בהם נאשמים לא הורשעו אלא בהתאם להצגת ראיות נוספות מלבד ראיית ה-DNA. השופטת, עדנה ארבל, כתבה בהכרעת הדין כי אמנם מדובר בשאלה עקרונית, אך בנסיבות המקרה היה נכון להרשיע את הנאשם במיוחס לו.
במסגרת הנימוקים להחלטתה, השופטת עסקה ארוכות במהותה של מולקולת ה-DNA ובמטען הגנטי והתורשתי אשר טמון בה. הודגש כי מדובר במולקולה השונה מאדם לאדם ולא אחת היא הוכרה כראיה קבילה בבתי המשפט. השופטת ארבל ציינה כי, לשיטתה, ניתן להכיר במולקולה זו כראיה המספיקה להרשעת פלוני בפלילים (כפי שניתן לעשות עם טביעות אצבע). יחד עם זאת, השופטת סייגה וציינה כי לא מדובר בהיתר גורף ויש לעשות בהלכה זו שימוש במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד. דהיינו, הכלל נותר בעינו, ראיית DNA תספיק להרשעה בהתאם לראיות נוספות, וזאת כל אימת שאין נסיבות אחרות המובילות למסקנה אחרת.
.JPG)
