סוכה בבית משותף - זה עלול להגיע לבית המשפט

חג הסוכות מצוין מדי שנה בין ט"ו בתשרי לכ"א בתשרי. מקור החג נמצא בספרים ויקרא (פרק כג', מ'-מ"ג), במדבר (פרק כט', י"ב-ל"ד) ודברים (פרק טז', י"ג-ט"ו). מדובר בחג אשר נחשב גם לאחד משלושת הרגלים (וזאת ביחד עם שבועות ופסח). במסכת סוכה אשר בסדר מועד מפורטים עיקר דיני החג. אין ספק כי המנהג הנפוץ והידוע ביותר של החג הינו מצוות הישיבה בסוכה. היות ומרבית האזרחים בישראל גרים בבתים משותפים, נשאלת אפוא השאלה - האם הקמת סוכה בבית משותף עלולה לגרום לסכסוכי שכנים וכיצד מתמודדים עם מחלוקות אלה מבחינה משפטית. על פי רוב, ה"בעיה" נוצרת כאשר דייר אשר מעוניין להקים סוכה איננו יכול לעשות זאת במרפסתו ובשטח ביתו והוא נאלץ להקים את הסוכה בשטחים המשותפים (לדוגמא - החצר, הגג, החניה וכדומה).

יש לכם שאלה?

פורום בתים משותפים

פורום סכסוכי שכנים

חשוב לדעת כי למרות שמדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכפועל יוצא מכך ניתן חופש דת רחב ביותר לעדות והדתות השונות, בתי המשפט אינם נוקטים בסלחנות כלפי הפרות קנייניות של רכוש משותף לשימושים פרטיים. עם זאת, על פי רוב, היות וסוכה הינה מבנה ארעי (אשר אין צורך לקבל עבורו היתרי בנייה), בנייתה בשטחים משותפים לא תוליד עילת תביעה. להלן דוגמא לשני מקרים משפטיים הנוגעים לחג הסוכות ולבניית סוכה.

בניית דירה בבית משותף - דיירים הגרים בשכירות

זוג דיירים אשר התגוררו בשכירות בבית משותף בתל אביב הקימו מדי שנה סוכה על גג הבניין במהלך חג הסוכות. לפני כשלוש שנים, כאשר הדיירים ביקשו להקים את סוכתם על הגג, כדרכם בקודש, הם נתקלו בסירוב חסר תקדים מצד הנהלת הבניין. יתרה מכך, על מנת למנוע את הקמת הסוכה, הנהלת הבניין אף מנעה את כניסתם של הדיירים לגג על ידי נעילת הגישה אליו. הדיירים התלוננו בפני הנהלת הבניין והותר להם להקים את סוכתם בחצר הבית. בשנה שלאחר מכן, כאשר הגיע שוב מועד חג הסוכות, הדיירים ביקשו פעם נוספת להקים את סוכתם במתחם. כעת, הנהלת הבניין סירבה גם להקמתה של הסוכה בחצר וזאת בטענה כי "הסוכה גרמה לנזקים לענפי העצים במתחם והיוותה הפרעה לדיירים האחרים".

הדיירים לא היו מוכנים לוותר על קיומה של המצווה ופנו לבית המשפט. בית המשפט השלום בתל אביב בחן את טענות הצדדים וקבע כי הדיירים רשאים להקים את הסוכה בחצר הבית המשותף בכל שנה, וזאת תוך הגבלת גודלה לשני מטרים מרובעים. כמו כן, הדיירים קיבלו את אישורו של בית המשפט להקים את סוכתם כיומיים לפני תחילת החג ולפרקה בתוך יומיים מכ"א בתשרי. יתרה מכך, בית המשפט חייב את הנהלת הבניין בתשלום הוצאות משפט בסך כ-20,000 שקלים.

תביעה כנגד שוכר בעקבות גרימת נזקים בבניית סוכה

רב אשר ניהל בית חב"ד בכפר סבא התקשר עם בעלת נכס לשם השכרת דירה בעיר. בעקבות טענות שונות כנגד הרב באשר להליך פינוי הנכס, הוגשה כנגדו תביעה בגין נזקים אשר נגרמו לדירה. במסגרת התביעה, נטען כי הרב, בעת שהקים סוכה במקום, גרם לנזקים לנכס בשיעור של כ-6,500 שקלים. נטען כי הנזקים נגרמו כאשר הרב ביקש להסיר פרגולה לצורך בניית הסוכה. המשכירה טענה כי כאשר הרב החזיר את הפרגולה, הדבר נעשה באופן רשלני והיה צורך להחליף אותה לאחר שהגשם הראשון חדר אותה וגרם לנזקים במערכת החשמל. הרב טען כי הוא השיב את הדירה במצב תקין לחלוטין. במסגרת ההליך בבית המשפט, הרב "הודה" כי הוא הסיר את לוחות החיפוי של הפרגולה במהלך בניית סוכה. לדבריו, באחת משנות השכירות לוחות הפרגולה נפלו לרחוב, אך הוא החזיר אותם למקום באמצעות בעל מלאכה.

בית המשפט קבע כי למרות שהוכח שהלוחות הוסרו ללא אישורה של בעלת הנכס, לא עלה בידה של התובעת להוכיח כי נגרם נזק כלשהו למקום (חרף הצגת קבלה מטעם התובעת באשר לעלות התיקון של מערכת החשמל). בפסק הדין נקבע כי בעלת הנכס אמנם הציגה קבלה בנוגע לתיקון, אך היא לא הוכיחה את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין מחדל לכאורה מצידו של הרב. למעשה, הקבלה נגעה לתיקון של מערכת החשמל, אך לא הוכח הקשר בין הנזק למערכת החשמל לבין הסרת לוחות הפרגולה. בעלת הנכס הייתה יכולה להביא לעדות את הקבלן אשר ביצע את התיקון אך היא נמנעה מלעשות כן. אי לכך, תביעתה לפיצויים בגין הנזקים למערכת החשמל נדחתה.