ת"פ 27138-08-10
עורכי דין אשר מבצעים עבירות שונות עלולים לאבד את חברותם בלשכת עורכי הדין, באופן זמני או לצמיתות. במהלך תקופה זו, אסור לעורך הדין להעניק ייצוג משפטי או ייעוץ משפטי. למרות שהשעיית עורך דין מהלשכה עלולה להנחית על האחרון מכה של ממש על יכולתו להתפרנס, בתי המשפט אינם נוטים להתייחס בסלחנות למקרים כגון דא - וזאת בלשון המעטה.
יש לכם שאלה?
השופטת עדנה ארבל התייחסה לאתיקה המצופה מעורכי דין בפסיקתה. "שומה על עורך דין לעמוד ברף נורמטיבי גבוה. אין ספק כי תחת גלימתו מסתופפות, אחת ליד השנייה, החובות הייחודיות למקצוע עריכת הדין לרבות החובה לכבד את החוק ולשמור על מעמדה של קהילת עורכי הדין". להלן דוגמא למקרה בו עורך דין אשר הושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין המשיך לעסוק במקצועו. כיצד בית המשפט גזר את דינו?
הושעה בגין הפרת נאמנות בכספים
עסקינן בעורך דין אשר הושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין ואשר הורשע בבית המשפט השלום בתל אביב בהתחזות לעורך דין. בעקבות הרשעתו, נגזרו על האחרון חמישה חודשי עבודות שירות. במסגרת ההליך המדובר, הנאשם הודה בהתחזות לעורך דין, בניסיון לקבלת דבר במרמה, ובקבלת דבר במרמה. על פי עובדות כתב האישום, רישיונו של הנאשם נשלל באופן זמני בשנת 2005. בשנת 2009, הרישיון נשלל לצמיתות.
שלילת הרישיון לצמיתות הייתה בגין הרשעתו של עורך הדין בהליך קודם בשימוש שלא כדין בכספי נאמנות אשר הוא קיבל בכובעו ככונס נכסים. לאחר הרשעתו הראשונה, הנאשם ריצה שנת מאסר בפועל. חרף כך, הוא הציג עצמו כעורך דין וסייע לעורכת דין אחרת במהלך חישוב כספים לטובת לקוחה. במקרה אחר, עורך הדין הציע שירות משפטי ללקוחה וגבה ממנה כ-2,400 שקלים מבלי להגיש תביעה כלל. במסגרת הסדר הטיעון בין המדינה לבין עורך הדין, המאשימה ביקשה מבית המשפט לגזור על האחרון מאסר בפועל, ואילו ההגנה ביקשה שלא להרשיעו.
בית המשפט: חשש מהותי לפגיעה במערכת המשפטית
השופטת, דורית רייך-שפירא, הביעה שאת נפש מהמעשים בהם הורשע עורך הדין לשעבר. בפסק הדין נקבע כי מעשיו של האחרון, בנסיבות בהן הן בוצעו, היו מעשים אשר נשקפה מהם חומרה רבה. השופטת עמדה על כך שמקצוע עריכת הדין הינו מקצוע הדורש מהעוסקים בו מידה גבוהה ביותר של הגינות ואמינות, כמו גם יושרה ועמידה בסטנדרטים בלתי מתפשרים. בפסק הדין הודגש כי לקוחות הפונים לעורכי דין עושים זאת מתוך אמון מלא בכך שהעומד מולם הינו אדם המחזיק בכישורים המתאימים ואשר בידיו רישיון לעסוק בעריכת דין.
נקבע כי במידה וכל אחד יעשה לדין לעצמו בעניין זה, קיים חשש מהותי לפגיעה במערכת המשפטית בכללותה. השופטת הדגישה כי דברים אלה נאמרים ביתר שאת כאשר עסקינן באדם שהעניק את שירותיו המשפטיים חרף השעייתו, וזאת זמן קצר בסמוך לגזר הדין שהוטל עליו בהרשעתו הקודמת. יתרה מכך, עוד כאשר ערעורו של הנאשם התנהל, הוא לא נמנע מלהעניק שירותים משפטיים בניגוד לחוק. בית המשפט קבע כי התנהלות זו עלתה כדי הוכחה שמדובר באדם אשר לא הפנים את מידת החומרה הנשקפת ממעשיו, וניתן היה לראות בהם זילות מקצוע עריכת הדין.