ה"פ 45553-34-03
בית המשפט המחוזי קבע כי כאשר השר לשעבר, אברהם הירשזון, העביר לשלושת ילדיו חלקות קרקע ברמת גן בשכונת תל השומר, בסמוך להגשת כתב האישום שהוגש כנגדו (ושהביא למאסרו), ייתכן בהחלט שמדובר בניסיון להברחת נכסים. נקבע כי עסקת המתנה הייתה למעשה עסקה פיקטיבית ושלושת בניו של השר לשעבר אינם בעלי הזכויות במקרקעין. צו העיקול אשר הוטל על הקרקע נהפך על ידי בית המשפט לטובת הסתדרות העובדים הלאומית.
יש לכם שאלה?
הפרשה החלה כאשר שלושת בניו של הירשזון קיבלו מאביהם במתנה קרקע בתחום "המשולש הגדול" ברמת גן. בין רשימת הערת אזהרה בטאבו לטובת הילדים, ובין השלמת רישום המתנה, קרן ביטוח לעובדים וקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית הטילה עיקול על זכויותיו של הירשזון בקרקע וזאת במסגרת תביעה אשר הוגשה כנגדו. הבנים עתרו לבית המשפט וביקשו הצהרה כי הם בעליה של הקרקע.
תולדות העסקה
עובדות המקרה היו כדלקמן. האב ובניו חתמו בספטמבר 2008 על תצהירים בנוגע לעסקת המתנה. לאחר כארבעה חודשים, העסקה דווחה לרשויות המס. עם זאת, לא שולם בגינה מס רכישה והקרקע לא הועברה בפועל על שמם של הילדים. רק כתשעה חודשים לאחר מכן נרשמה לטובת הבנים הערת אזהרה בטאבו. כידוע, ביוני 2008 הוגש כנגד האב כתב אישום חמור אשר ייחס לו גניבה של מיליוני שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית. כארבעה חודשים טרם רישום ההערה בטאבו, הירשזון הורשע בדין.
החלקות המדוברות נרכשו על ידי הירשזון ב-1991 ובאותה העת ייעודן היה לחקלאות. כעבור חמש שנים שונה היעד למגורים. מאז שנת 1996, רובצת על הקרקע משכנתא לטובת חברת הביטוח מגדל. הבנים טענו בבית המשפט כי עסקת המתנה הייתה כנה ולא היה לה דבר וחצי דבר עם ההליכים הפליליים והאזרחיים שננקטו כנגד אביהם. לטענתם, הירשזון האב רכש את הקרקע על מנת שהוא יוכל להעניק אותה לילדיו בבוא העת לצורך בניית ביתם. מנגד, ההסתדרות טענה כי מדובר בעסקת מתנה שהייתה למעשה למראית עין ונעשתה לצורך הברחת נכסים מפני נושים.
עסקה פיקטיבית למראית עין
בית המשפט קיבל את טענות ההסתדרות. בפסק הדין נקבע כי ניתן היה להתרשם מהעדר תום לב בהתנהלות התובעים ואביהם, וזאת משום שהערת האזהרה נרשמה בסמוך לאחר הגשת התביעה הכספית ולשם מניעת הטלת עיקול עליה. זאת ועוד, השופט הדגיש כי הירשזון האב לא ביצע פעולות שהיו יכולות להעיד על רצון להעניק מתנה לילדיו.
הודגש כי האב לא חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר, לא ערך הסכם הדן בפרטי המתנה, לא פעל לרישום העסקה בטאבו וכדומה. כמו כן, הודגש כי לא ניתן להתעלם מסמיכות הזמנים בין עסקת המתנה וכתב האישום, וזאת מבלי שניתנה לכך סיבה שהייתה יכולה להניח את הדעת. לא זו אף זו, השופט קבע כי ניתן להניח שעסקת המתנה הייתה בגלל ולא למרות כתב האישום. בפסק הדין נקבע כי נראה שהעסקה בוצעה במועד המדובר על מנת "למנוע אפשרות שידם הארוכה של אלה שנפגעו מהעבירות הכלכליות של השר לשעבר יניחו את ידיהם עליה".
.jpg)
.jpg)
