הפולמוס בנוגע להכרה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון כאוניברסיטה השמינית בישראל מגיע גם לפתחו של בית המשפט העליון. ועד ראשי האוניברסיטאות, המייצג את המוסדות המובילים להשכלה גבוהה בישראל, הגיש עתירה לבג"צ כנגד ההחלטה (שהתקבלה ב-17 ליולי) להכיר במרכז האוניברסיטאי כאוניברסיטה.

 

המוסדות החתומים על העתירה הינם שבע האוניברסיטאות הפועלות כיום בישראל - האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, מכון וייצמן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה הפתוחה. המוסדות טוענים כי ההחלטה אשר התקבלה בנוגע למרכז האוניברסיטאי "איננה מתקבלת על הדעת ולוקה באי סבירות קיצוני".
 

נטען גם כי רק 15% מהסטודנטים במרכז האוניברסיטאי הינם תושבי האזור ועל כן "אין כל צורך בהקמה של אוניברסיטה דוברת עברית ביהודה ושומרון". כמו כן, המוסדות טוענים גם כנגד אופן קבלת ההחלטה. נטען כי מי שקיבל את ההחלטה נשוא העתירה הייתה המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון למרות שהיו בידה "שיקולים בלתי רלבנטיים אשר לא עסקו בכלל ההשכלה הגבוהה בישראל". העותרים מוסיפים וטוענים כי החלטה זו עלתה כדי "חריגה מסמכות".


המוסדות להשכרה גבוהה מבססים את עתירתם על שלושה טיעונים מרכזיים:

  1. השיקול האקדמי - אין מקום מבחינת תקנים להרחבת האקדמיה בישראל ולהכרה באוניברסיטה נוספת.
  2. השיקול התכנוני - הקמתה של האוניברסיטה באריאל נעשתה ללא התייחסות לכלל השיקולים התכנונים הרלבנטיים.
  3. השיקול התקציבי - נטען כי הכרה במרכז האוניברסיטאי תביא לפגיעה משמעותית בתקציבי המוסדות הקיימים ותהיה עבורם מכה כלכלית עצומה.

ועד ראשי האוניברסיטאות, החתום על העתירה, סיכם את הדברים באופן הבא: "האוניברסיטאות בישראל נקלעו בשנים האחרונות למשבר עמוק, זאת בעקבות תכנון לקוי לטווח הארוך וקיצוצים תקציביים רוחביים. בעקבות משבר זה, נוצרה תופעה קשה של בריחת מוחות ישראלים לחו"ל ותחום המחקר במדינה נפגע באורח קשה. החלטת המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון, להכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל כאוניברסיטה, נחתה אפוא באקלים הנ"ל תוך התעלמות מוחלטת מהגורמים השונים".


יש לציין כי סביר להניח שבג"צ לא יתערב בהחלטה נשוא העתירה וזאת משום שכל הנראה ההליך לקבלתה נעשה באופן תקין. הלכה פסוקה היא כי בתי המשפט אינם נוטים להתערב בהחלטות אשר התקבלו על ידי רשות מנהלית.