על פי רוב, נהגים אשר מבצעים עבירות תנועה אינם נעצרים עד תום ההליכים בעניינם. עם זאת, לא מעט נהגים עוברים עבירות תנועה כה חמורות, תוך כדי זלזול בוטה בחוק ובמופקדים על אכיפתו, עד כי אין ברירה אלא להורות על מעצרם עד למתן הכרעת הדין. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום מעצר

פורום כתב אישום

פורום רישום פלילי

פורום נהיגה בשכרות

פורום תעבורה


מדובר בנהג אשר היה תחת פסילת רישיון לצמיתות. חרף כך, הוא נהג ברכבו באזור יפו. כאשר שוטרים ביקשו ממנו לעצור, הוא מיאן להיעתר להם והחל לנהוג באופן פרוע ברחובות העיר. תוך כדי נסיעתו, הנהג חצה רמזורים אדומים, עלה על המדרכה, סיכן הולכי רגל, גרם לרכבים אחרים לסטות ממסלולם (בכדי להימנע מהתנגשות), פרץ מחסומים משטרתיים וסיכן את חייהם של השוטרים אשר ביקשו לעצור אותו. המשטרה והפרקליטות ביקשו לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.

 

מעצר עד תום ההליכים, אימתי?


כפי שצוין לעיל, ישנם מקרים בהם בתי המשפט ייטו לקבל את בקשת הפרקליטות לעצור אדם עד תום ההליכים בגין עבירות תנועה. לדוגמא, בבש"פ 7701/10 שתיווי נ' מדינת ישראל נאמר כי "כאשר נאשם נעצר לאחר שהוא נמלט בפראות מכוחות המשטרה, וזאת תוך כדי נהיגה מופקרת, יש להורות על מעצרו של האחרון עד תום ההליכים". נקבע לא אחת כי "במקרים בהם אדם התנהל באופן שבו הוא סיכן חיי אחרים אגב ניסיון הימלטות מכוחות משטרה, קיים אינטרס ציבורי לעצור אותו עד לתום ההליכים בעניינו".


עם זאת, גם בסיטואציות כגון דא, שומה על בית המשפט לבחון האם אין אפשרות אחרת אשר באמצעותה ניתן להגשים את מטרות המעצר. סעיף 21(א)(1) לחוק המעצרים קובע כי יש לעצור אדם עד תום ההליכים זולת אם מטרת המעצר יכולה להיות מושגת בדרך של שחרור בערבות ותנאי שחרור אשר יהיו בעלי פגיעה פחותה בחירותו (וזאת בין השאר משום שהוא טרם הורשע בדין). במילים אחרות, בתי המשפט מעמידים לנגד עיניהם את נסיבות המקרה הנדון וקובעים האם, חרף התנהלות הנאשם, יש מקום להורות על חלופת מעצר.


"מועד לפורענות"


במקרה דנן, בית המשפט העליון קבע כי החלטתו של בית המשפט המחוזי, להורות על מעצר עד תום ההליכים, התקבלה כדין ובהתאם לנסיבות והאיזונים הדרושים. הודגש כי חלופת מעצר לא הייתה יכולה לאיין את מסוכנותו של הנאשם וזאת בהתחשב בעובדה כי מדובר באדם "מועד לפורענות". על פי תסקיר שירות המבחן, שהוצג בפני בית המשפט המחוזי, רמת המסוכנות של הנאשם הוגדרה "גבוהה ביותר".


הודגש כי הנאשם הינו אדם הזקוק לטיפול תרופתי פסיכיאטרי שאיננו נוטל את התרופות המתאימות. כמו כן, עברו הפלילי היה מכביד וכלל הרשעות בעבירות סמים ואלימות. יש לציין כי שירות המבחן היה מוכן לשקול חלופת המעצר בכפוף ל"צו מרפאתי כפוי על ידי הפסיכיאטר המחוזי". דהיינו, לעצור את הנאשם בבית חולים באשפוז כפוי. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי במצב המשפטי הקיים, לא היה מקום להורות על צו אשפוז כגון דא. לסיכום, נקבע כי הנאשם יוותר במעצר עד תום ההליכים.