תרומת ביציות הינה הליך רפואי אשר מאפשר לזוגות שאינם יכולים להרות להביא ילדים לעולם. קרנה של תרומת הביציות עלתה בשנים האחרונות בשל התפתחות תפיסות ליברליות המכירות בשוויון האישה ובזכותם של זוגות חד מיניים להקמת בית ומשפחה. מדובר אפוא בהליך אשר מתנהל באופן הבא. הביציות נשאבות מתורמת בריאה, מופרות על ידי זרע (של בן זוג או של תורם), ומוחזרות לרחם האישה הנתרמת.

 

יש לכם שאלה?

פורום פונדקאות


לפני כחודשיים, ביוני 2012, בוצעה בישראל בפעם הראשונה תרומת ביציות. ההליך בוצע בבית החולים "הלל יפה" בחדרה. התורמת האנונימית פנתה למנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים, ד"ר אדריאן אלנבוגן, וזאת לאחר שהאחרון השתתף בפורום אינטרנטי העוסק בסוגיית חוק תרומת הביציות.


ד"ר אלנבוגן אמר כי התורמת ביקשה לסייע לנשים אשר אינן יכולות להרות, וזאת על ידי תרומת ביציות. אי לכך, היא נכנסה להליך המורכב והפכה להיות האישה הישראלית הראשונה התורמת ביציות מכוח החוק. הביציות הושתלו אצל שתי נשים. "לצערנו הרב, הרשימה של הנשים המחכות לתרומת ביצית עדיין גדולה באופן משמעותי מרשימת התורמות", אמר ד"ר אלנבוגן לאתר Ynet, "אמנם מדובר בהליך מורכב, אך בסופו ניתנת לאישה הזדמנות להביא ילד לעולם ומדובר במצווה שלא תסולא בפז".


שאלות מוסריות רבות


החוק בישראל אשר עוסק בתרומת ביציות הינו חוק תרומת הביציות. מדובר בחוק חדש יחסית אשר משלים למעשה את החוקים הקיימים זה מכבר בעניין הפריה חוץ גופית, פונדקאות ותרומת זרע. חוק תרומת ביציות מצטרף לשורת של חוקים העוסקים בעיגון פרוצדורות הפריה חדשניות. תהליך תרומת ביציות דורש נכונות מצד האישה התורמת וזאת משום שהיא "תיאלץ" לעבור הליך הכנה לקראת שאיבת הביציות (זאת היות ובמצב ההורמונאלי הרגיל גוף האישה משחרר בכל חודש ביצית אחת בלבד). כמו כן, הליך שאיבת הביציות לכשעצמו איננו הליך פשוט והוא טומן בחובו סיכונים שונים אשר יש ליידע את התורמת אודותיהם.


תרומת ביציות מעלה גם שורה של שאלות מוסריות, אתיות ודתיות. לדוגמא, נשאלת השאלה מיהם הוריו הביולוגיים של הילד הנולד מתרומת הביצית, האם זוהי האם אשר נשאה את הילד ברחמה, או שמא האישה אשר תרמה את ביציתה להליך. כמו כן, עולות שאלות העוסקות בתרומת ביציות בתוך המשפחה או בהיקף התשלום המותר בעבור ביצית נתרמת.


מצד אחד, השתתפות מצד התורמת בהליך תרומת הביציות חייבת לטמון בחובה תמורה מסוימת, וזאת בין השאר בשל הרצון לפתוח את הנושא לזוגות רבים ולעודד נשים בריאות לסייע בעניין זה. מאידך, קיימת סכנה של מדרון חלקלק אשר יביא לסחר בביציות. כמו כן, יכולות לעלות שאלות נוספות כגון - האם קיימת השלכה על התורמת כאשר ההיריון לא נקלט או מסתיים בהפלה? מי נושא באחריות בגין פגמים מולדים בעובר בשל מומים גנטיים שלא אובחנו כראוי?


מה אומר החוק?


חוק תרומת הביציות מבקש לענות על מרבית השאלות אשר עולות מתוכו, אך מיותר לציין כי לא ניתן להתייחס במסגרת "החקיקה היבשה" לכלל האפשרויות שיכולות להיווצר. חידושו המרכזי של חוק זה הינו בכך שהוא מאפשר לנשים להיכנס להליך של שאיבת ביציות גם כאשר הן אינן עוברות טיפולי הפריה לצרכיהן האישיים. החוק קובע כי אין לקבל בעבור תרומת ביצית תשלום כספי וזאת בכדי למנוע מצב של סחר בביציות. למעשה, החריג היחיד לעניין זה בא לידי ביטוי בכך שהחוק קובע כי המדינה יכולה לשלם לתורמת "פיצוי כספי בגין הפעולה של שאיבת הביציות".


השימוש בתרומת ביציות מאושר בחוק על בסיס קיומם של שני תנאים מצטברים:

  1. הנתרמת הינה אישה בת 18-54 אשר בגין סיבה רפואית איננה יכולה לעשות שימוש בביציות שלה.
  2. השימוש בביציות על ידי האישה הנתרמת יעשה למען הריון שלה עצמה, או לשם פנייה להליך פונדקאות.

גם על תורמת הביציות חלות מגבלות מכוח החוק ועליה להגיש בקשה לאשר את תרומת הביציות. בקשה זו עומדת לבחינתה של וועדה מקצועית. מדובר בוועדה אשר עומדת על ההיבטים השונים הקשורים בתרומה ועל המגבלות מכוח החוק החלות על התורמת. מגבלות אלה הן:

  1. התורמת בת 21-35.
  2. ניתן אישור בכתב על ידי התורמת לתרומת הביציות.
  3. התרומה לא נעשתה בעבור תמורה כספית והתורמת בחרה לפנות להליך זה מתוך "גמירות דעת ורצון חופשי".

החוק מבקש אפוא להתמודד גם עם הסוגיות המשפטיות והחברתיות-דתיות הקשורות בהליך של תרומת ביציות. לדוגמא, החוק קובע כי התורמת והנתרמת צריכות להיות בנות אותה הדת. כמו כן, כאשר הנתרמת מבקשת להפרות את הביצית באמצעות זרע בן זוגה, על האחרון מוטל לחתום בכתב על הסכמתו להליך (תרומת זרע מבנק הזרע איננה זקוקה לאישור כגון דא). על מנת למנוע מצבים של קרבה משפחתית בין צאצאים שונים מאותה התורמת, הוקם במסגרת החוק מאגר אשר מרכז את כלל המידע הרלבנטי מבחינת תורמות, נתרמות וילדיהם.