אשרת שהייה לאיש דת בישראל והיקף שיקול דעתו של משרד הפנים

"מדינת ישראל, בדומה לכל מדינה, רשאית לקבוע מי יבוא בשעריה ומי לא. אזרח זר איננו מחזיק בזכות קנויה לשבת בישראל והמדינה רשאית להחליט על הרחקתו של פלוני כאשר הוא שוהה בתחומיה שלא כדין", כך קבעה השופטת יהודית שטופמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בבואה לעסוק בעתירה של אזרח סרי לנקה לאשרת ישיבה בישראל כאיש דת. שטופמן הדגישה כי במקרים כגון דא, שיקול דעתו של משרד הפנים, הסמכות מטעם המדינה בעניין אשרות שהייה בישראל, הינו שיקול דעת רחב אשר הרשות השופטת לא תתערב בו אלא במקרים חריגים.

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

העתירה נשוא החלטתה של השופטת שטופמן הוגשה כאמור על ידי אזרח זר אשר טען כי הוא היה רשאי לשבת בישראל מכוח היותו איש דת. עסקינן באזרח זר מסרי לנקה אשר נכנס לתחומי המדינה בשנת 2007 בתור עובד סיעודי. לדבריו, בשל היותו איש דת במולדתו, הוא הפך להיות אחד האנשים החשובים ביותר בקרב ה"קהילה הנוצרית האוונגליסטית של יוצאי סרי לנקה בישראל". משרד הפנים דחה את בקשתו לאשרת שהייה מתוקף היותו איש דת, וזאת לאחר ש"מחלקת העדות הנוצריות במשרד הפנים הודיעה כי היא לא מכירה בכנסיה הנוצרית האוונגליסטית ליוצאי סרי לנקה כמוסד דתי".

ביקורת על התנהלות משרד הפנים

חרף דחיית הבקשה, השופטת לא חסכה שבטה ממשרד הפנים. במסגרת פסק הדין, נמתחה ביקורת על התנהלותו של המשרד ועל הסחבת בעניינו של העותר. השופטת הביעה תמיהה מדוע המתין משרד הפנים לא פחות משנה שלמה עד אשר מסר את תשובתו השלילית לעותר. דברים אלה נאמרו ביתר שאת כאשר חוות הדעת הרלבנטית לבקשה נשוא העתירה לא נערכה על ידי גורם חיצוני אלא על ידי משרד הפנים בעצמו. כמו כן, השופטת קבעה כי תשובתו של משרד הפנים הייתה "לאקונית ולוקה בחסר" וזאת למרות כי רשות מנהלית מחויבת לנמק את פעולותיה ולעמוד בנורמות מסוימות כלפי המבקשים הפונים אליה.

חרף הפגמים הנ"ל (העדר הנמקה ראויה ושיהוי ממושך), בית המשפט לא מצא פגם בהחלטה לגופה. נקבע כי גם העותר לא פעל בהגשת בקשתו בהתאם לנהלים המתאימים. לדוגמא, על מנת לזכות באישור לשהות בישראל מתוקף היותו איש דת, המוסד הדתי היה צריך לפנות בשמו למשרד הפנים. השופטת ציינה כי הרציונאל העומד מאחורי הוראה זו הינו כי הגשת הבקשה על ידי המוסד מטילה אחריות לפתחו לדאוג כי אכן זוהי הסיבה אשר למה התבקשה האשרה.