תיק רבני 899265/1

 

מרבית הזוגות בישראל נישאים כיום בנישואים דתיים "רגילים". עם זאת, חלק בלתי מבוטל מהזוגות באים בברית הנישואין בדרכים אחרות. היות והדת והמדינה בישראל אינן מופרדות זו מזו, והיות וסוגיות הנוגעות לגירושין ונישואין נמצאות בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הדתיים, מחלוקות באשר לסמכות הערכאות בעניין זה הינן נפוצות בנוף המשפטי בישראל. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום נישואים אזרחיים

פורום בית הדין הרבני

 

מדובר בבני זוג אשר נישאו זה לזו בנישואים יהודים רפורמים. בשלב מסוים, הבעל הגיש תביעת גירושין כנגד אשתו לבית הדין הרבני. הגבר כרך לתביעה זו גם את מזונות הילדים, מזונות האישה וחלוקת הרכוש. האישה טענה כי היות והשניים נישאו בנישואין רפורמיים, בית הדין הרבני לא היה בר סמכות לדון בתביעת הגירושין. במקביל, עשרה ימים לאחר הגשת התביעה של הבעל, האישה פתחה בהליכים כנגדו בבית המשפט לענייני משפחה. הבעל הגיש, בתגובה, תביעה לבית הדין הרבני. במסגרתה, האחרון עתר כי בית הדין הרבני יקבע שהוא הערכאה המוסמכת לדון בתביעת הגירושין (על בסיס קדימות הזמנים).


האישה טענה בבית הדין הרבני כי היא נישאה לבעלה בנישואים רפורמיים, ולאחר מכן בנישואים אזרחיים, ובית הדין הרבני לא היה בעל סמכות לדון בסוגיה דנן. לדבריה, נישואיה הרפורמיים היו "נעדרי משמעות הלכתית" ונישואיה האזרחיים "שוללים את סמכות בית הדין הרבני בעניין המזונות ומשמורת הילדים". לדאבונה, בית הדין הרבני קיבל את הבקשה וקבע כי הסמכות בסוגיה נתונה לו.

 

קביעותיו של בית הדין הרבני, על שום מה?


הדיין, הרב יצחק אושינסקי, קבע בהחלטתו כי "אין נפקא מינא אם בני הזוג התחתנו בנישואין אזרחיים או רפורמים". נקבע כי כל אימת שמדובר בבני זוג יהודים, הדין האישי החל עליהם הוא הדין העברי. אושינסקי התייחס בהחלטתו לדברים אשר נאמרו על ידי הנשיא בדימוס אהרון ברק בבג"צ בבלי. ברק קבע בפסק דין זה, בהערת אגב, כי במקרים כגון דא לא נתונה הסמכות לבית הדין הרבני לדון בסוגיות רכוש ומזונות. בהחלטה דנן הודגש כי דבריו של הנשיא ברק לא היו הלכה פסוקה מחייבת אלא דברים שנאמרו בהערת אגב.


אכן, ציין הדיין, סוגיות כגון רכוש ומזונות אינן יכולות להיבחן על פי ההלכה העברית כאשר מדובר בנישואים אזרחיים. עם זאת, הודגש כי בתי הדין הרבניים יכולים לעסוק בהם על בסיס "מנהג המדינה האזרחי" (דיני החוזים של המשפט העברי, חוק יחסי ממון בין בני זוג וההלכה הפסוקה). באשר לסמכותם של בתי הדין הרבניים בנישואים רפורמיים, נקבע כי אכן ישנם פוסקים הרואים בנישואים אלה כ"נישואים חסרי משמעות". עם זאת, מנגד, קיימים פוסקים אחרים אשר גורסים כי כל אימת שקיים "חשש קידושין", יש צורך בהסדרת גט. אי לכך, נקבע כי היות והתביעה לגירושין הוגשה לראשונה בבית הדין הרבני, ומתוקף מרוץ הסמכויות, הסמכות הייתה נתונה לו ולא לבית המשפט לענייני משפחה.