בית המשפט העליון קבע כי עובד אשר במסגרת עבודתו המציא שיטה טכנולוגית או פטנט, יהיה זכאי לדרוש גמול כספי על כך ממעסיקו. לכל הפחות, נקבע כי העובד יוכל להציג את טענותיו, חרף הסכם עבודה ובו ויתור אודות הזכות הנ"ל, בפני הוועדה לענייני פיצויים ותגמולים במשרד המשפטים
יש לכם שאלה?
מדובר בפסק דין אשר ניתן על ידי השופטים צבי זילברטל, אסתר חיות ויצחק עמית. במסגרת פסק הדין, נקבע כי לעובד עומדת זכות כגון דא, וזאת גם כאשר הוא וויתר מראש בחוזה עבודה על זכויות היוצרים לטובת המעסיקה. יש הטוענים כי מדובר בפסק דין אשר מקפל בתוכו משמעויות הרות גורל לגבי עובדים רבים בחברות סטארט-אפ והיי-טק. מדובר בענפים טכנולוגיים אשר על פי רוב חוזי העבודה אשר נערכים בהם כוללים העדר אפשרות לתביעת גמול כספי בגין פטנט או המצאה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים
עובדות המקרה היו כדלקמן. העובד הגיש תביעה כנגד חברת היי טק בה הועסק על בסיס חוזה עבודה אישי. החברה הנתבעת, הנמצאת כיום בהליכי פירוק, נחשבה לפני כשבע שנים לאחת החברות המבטיחות בתחום השבבים. במסגרת התביעה אשר הוגשה על ידי העובד לבית המשפט המחוזי מרכז, נטען כי הוא היה זכאי לגמול כספי בגין המצאתו, וזאת חרף סירובה של חברת ההיי טק להכיר בכך. העובד טען כי מדובר בטכנולוגיה אשר הוא הגה אותה באופן עצמאי ועל כן הוא היה זכאי לגמול. כמו כן, לטענתו, במידה והחברה תתנגד לדרישה, יהיה על בית המשפט להעביר את הסוגיה לפתחה של הוועדה לענייני פיצויים ותגמולים במשרד המשפטים (וועדה אשר הוקמה מכוח חוק הפטנטים).
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע כי חוזה העבודה אשר נערך בין הצדדים שלל באופן מוחלט את זכאותו של העובד לגמול כספי. הודגש כי בהסכם העבודה נקבע באופן מפורש ש"המצאה של העובד, לפי הגדרתה בחוק הפטנטים, לא תזכה את האחרון בתגמולים ותהווה קניינה של החברה בלבד". כפי שצוין לעיל, העובד לא אמר נואש והגיש ערעור בעניין לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון מקבל את הערעור
לשמחתו, בית המשפט העליון קיבל את הערעור. בפסק הדין בעליון נקבע כי החלטתו של בית משפט קמא התקבלה בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וזאת משום שהסעיף המדובר בהסכם העבודה לא שלל את זכותו של העובד לפנות לוועדה במשרד המשפטים. זאת ועוד, השופטים אף ציינו כי "ייתכן וזכותו של עובד לתמורה כספית בעבור המצאה שהושגה על ידו במהלך העבודה הינה זכות קוגנטית שאיננה ניתנת לוויתור (לדוגמא - כמו שכר מינימום או זכות לגמול שעות נוספות)". בית המשפט העליון אף מתח ביקורת מרומזת על פסק דינו של בית המשפט קמא, שהיה לדידם של השופטים בעליון - בלתי מנומק דיו.
בנוגע להפניית הסוגיה לפני הוועדה במשרד המשפטים, הודגש כי הוועדה הינה ברת סמכות לבחון גם את סעיף הוויתור בחוזה העבודה. עורכי דינו של העובד הביעו סיפוק מהפסיקה ואמרו לאתר "דה מארקר" כי "החלטתו של בית המשפט העליון קובעת באופן ברור שמעסיקים צריכים לבחון חוזי עבודה מחדש באשר לזכות לגמול בעבור המצאה ו/או פטנט".
.JPG)
