עתמ (ב"ש) 29883-07-11
בית המשפט המחוזי בבאר שבע חייב את עיריית אילת לשלב 15 ילדי מבקשי מקלט מדרום סודאן במערכת החינוך בעיר. במסגרת פסק הדין, אשר ניתן בעתירה שהוגשה בעניין על ידי ההורים ושורה של ארגונים, נקבע כי הילדים לא ילמדו במסגרת חינוך נפרדת הממוקמת בקיבוץ איילות. כאמור, העתירה הוגשה בגין סירובה של עיריית אילת לשלב את האחרונים בבתי הספר בעיר. הילדים הופנו למסגרת חינוכית נפרדת, לא באזור מגוריהם, ומחוץ לתחומי עיר הנופש.
יש לכם שאלה?
פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית
העירייה טענה כי העותרים לא היו בעלי זכות בדין לקבלת שירותי חינוך בעיר, וזאת היות ומדובר בילדים למבקשי מקלט הנמצאים שלא כחוק בתחומי ישראל. בית המשפט מצא את מערכת החינוך הנפרדת "בלתי חוקית" ו"בלתי סבירה". אי לכך, נקבע כי בקשת העותרים להשתלב במערכת החינוך העירונית, לצד ילדים אזרחי ישראל, צריכה להתאפשר להם כבר החל משנת הלימודים הקרובה.
השופטת קבעה כי היא לא מצאה בטענותיה של עיריית אילת מענה או הסבר אשר היה יכול להניח את דעתה בדבר צדקת מדיניותה. מנגד, עיריית אילת טענה, בין השאר, כי שילוב הילדים בבתי הספר "הישראלים" בעיר עלול להביא ל"הרס מערכת החינוך באילת". השופטת קבעה כי הפחד של עיריית אילת היה "פחד מוכר", אך לא "פחד מתקבל על הדעת". במסגרת פסק הדין, נמתחה גם ביקורת על משרד החינוך. משרד החינוך הקים וועדה אשר הייתה אמורה לעסוק בסוגיית ילדי מבקשי המקלט. השופטת ציינה כי משרד החינוך התייחס יתר על המידה לעמדת ארגון ועד ההורים במסגרת שיקוליו.
השוואה ליהדות אתיופיה
"אם קיימים פערי שפה או הבדלי תרבות, אשר ללא ספק הינם מאפיינים קבוצתיים, לא מדובר בקושי אשר מערכת החינוך הישראלית לא תוכל להתמודד עימו", נקבע בפסק הדין, "מערכת החינוך בארץ הינה עתירת ניסיון בקליטת עליה וביצוע אינטגרציה בין קבוצות תרבותיות שונות, גם כאשר פערי התרבות הינם לכאורה גדולים ומורכבים". השופטת הזכירה את שילובם של עולי אתיופיה בשנות ה-80 וה-90.
המדינה ניסתה לטעון כי היה לה אינטרס של ממש לסייע בקליטתם של עולי אתיופיה, וזאת בשל היותם אזרחים ישראלים. השופטת שללה טיעון זה וקבעה כי ייתכן והיה ניתן להציגו לגבי הורי הילדים או שוהים בלתי חוקיים, אך לא כאשר עסקינן ב"שירותי חינוך להם הילדים זכאים מכוח החוק". יתרה מזאת, השופטת הוסיפה כי מדובר במספר קטן יחסית של ילדים ואף מסיבה זו היה מקום לדחות את הטיעון הנ"ל.
השופטת אף התייחסה בפסק דינה לפסק הדין אשר ניתן בבג"צ באוגוסט 2010 בנוגע לאי שילובם של ילדים יוצאי אתיופיה בבית ספר בפתח תקווה. בפרשה בפתח תקווה, בית ספר טען כי אין לשלב את עולי אתיופיה במוסד החינוכי מחמת "קושי בהשתלבות חברתית, העדר מימון לעלויות המתווספות בקליטתם, וספק בנוגע ליהדותם". השופטת הדגישה כי בג"צ קבע, חרף "הפערים הלימודיים המשמעותיים", כי "המסלול הטוב ביותר לשם קליטה ראויה של ילדים אלה היה באמצעות שילובם במערכת החינוך הרגילה תוך מתן תגבור במקצועות הדרושים".