על פי נתונים אשר מתפרסמים באתר עמותת "עמדא" (עמותה למען חולי דמנציה, אלצהיימר ומחלת דומות בישראל), ישנם כ-100,000 ישראלים אשר סובלים מאלצהיימר.
יש לכם שאלה?
בשל העלייה המשמעותית בשנים האחרונות בתוחלת החיים, וחרף היכולת למצוא תרופה ומניעה לאלצהיימר, יותר ויותר ישראלים (ובני משפחותיהם) סובלים ממחלה חשוכת מרפא זו. על פי רוב, אלצהיימר הינה מחלה הנפוצה בקרב חולים מבוגרים. עם זאת, ניתן לראות אותה - לעיתים נדירות - גם אצל חולים צעירים בשנות ה-40 וה-50 לחייהם.
מדובר אפוא במחלה ניוונית אשר גורמת לפגיעה קשה בתפקוד כתוצאה מהרס תאי עצב במוח. התופעה המפורסמת והנפוצה ביותר שלה הינה פגיעה בזיכרון. כמו כן, חולים הלוקים באלצהיימר סובלים, בין השאר, מתופעות כגון קושי בתפקוד יומיומי, חוסר יכולת לבצע משימות מורכבות, מחשבות שווא, בלבול, קושי בהתמצאות ובשיפוט, העדר שליטה על הסוגרים וכדומה.
אדם בישראל מעל גיל 18 הינו בגיר אשר נחשב לכשיר על פי דין לקבל החלטות הנוגעות לגופו ולרכושו. עם זאת, ברור אפוא כי כאשר פלוני סובל ממחלה כגון אלצהיימר, ייתכן בהחלט כי לא תהיה ברירה אלא "להפקיע" ממנו את זכויותיו הבסיסיות באשר לגופו ולרכושו. במקרים אלה, בני משפחה או גורמים אחרים יכולים לבקש מינוי אפוטרופוס לאדם, וזאת בטענה כי האחרון "איננו מסוגל לדאוג עוד לענייניו".
הוראת החוק
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הינו החוק הישראלי אשר מסדיר את מינויו של אפוטרופוס. חוק זה חל (כפי שצוין לעיל) על קטינים מתחת לגיל 18, ועל בגירים אשר אינם מסוגלים לדאוג לעניינם מחמת מצב רפואי, פיסי או נפשי. המטרה המרכזית העומדת מאחורי חוק זה הינה "להגן על זכויותיו של החולה". לדוגמא, לא בכל מקרה יאושר מינוי אפוטרופוס לאדם. זכותו של האדם לחירותו ולקבלת החלטות בנוגע לעצמו, הוכרה במשטר הישראלי כזכות דמוקרטית על-חוקתית בעלת משקל רב.
אי לכך, פגיעה בזכות זו נעשית רק במשורה ובהתאם להוכחות משמעותיות הנתמכות על ידי חוות דעת מטעם גורמים מקצועיים. זאת ועוד, מינוי אפוטרופוס לאדם יכול להיות רק כמוצא אחרון וסמכויותיו של האפוטרופוס תוגבלנה לעיתים בהתאם למצבו של החסוי. למשל, מחלת האלצהיימר הינה מחלה הדרגתית. אי לכך, ברור אפוא כי אין צורך כבר מאבחונה הראשוני לשלול את חירותו של החולה. ניתן אפוא להתאים את סמכויותיו של האפוטרופוס למצבה הנוכחי של המחלה.
התנאים למינוי אפוטרופוס לחולה אלצהיימר הינם:
- וועדת אבחון אישרה כי מדובר באדם אשר יש צורך למנות לו אפוטרופוס.
- תעודת רופא תומכת בקביעה הנ"ל.
- תסקיר פקיד סעד ממליץ על מינוי אפוטרופוס לחולה.
- בני המשפחה הרלבנטיים מסכימים על מינוי האפוטרופוס (במידה והם אינם מסכימים, ניתן למנות אפוטרופוס חיצוני).
בקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיות מוגשת על ידי בן זוג, קרוב משפחה וכדומה. מדובר באפוטרופוס אשר ממונה לשם טיפול בענייני הרכוש של החסוי (לדוגמא, שליטה על חשבונות בנק, תשלום לגורמים שונים כגון בית אבות, עירייה וכדומה) ו/או לגופו של האחרון (החלטה על קבלת טיפולים רפואיים, תשלום עבור בדיקות וניתוחים, הסכמה מדעת לניתוחים וכיוצא בזה). בקשה כגון דא יכולה להיות מוגשת גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה. להלן מספר שאלות ותשובות אשר עלו ברשת בנוגע למינוי אפוטרופוס לחולה אלצהיימר.
אבי לוקה באלצהיימר ובזמן האחרון הוא החל לעשות דברים מעט מוזרים. אמי הקשישה חיה עימו ולפעמים הוא ממש מסכן אותה פיסית. אני בת יחידה ומעוניינת להוציא את אבי לבית אבות. הבעיה היא שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן. על כן, עליי להשיג אפוטרופוס עליו. כיצד עושים זאת? מהו התהליך? האם ניתן להכריז על אדם "לא כשיר מבחינה שכלית" על בסיס התנהגות קיצונית?
בבית המשפט לענייני משפחה ניתן להשיג טפסים לשם הגשת בקשת אפוטרופסות. ישנם שני סוגים של אפוטרופסות - לרכוש ולגוף. התאמת הבקשה צריכה להיות בכפוף למצב החולה. בן יחיד יכול להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס ללא צורך בהחתמת קרובי משפחה נוספים. כמו כן, ניתן לקבוע אפוטרופסות משותפת לילד ולבן הזוג הבריא. בקשה לאפוטרופסות עלולה לקחת מעט זמן (מילוי הבקשה, תשלום אגרה, השגת דו"ח רופא מומחה, תסקיר פקידת סעד אודות המצב בבית וכדומה). במקרים חריגים, בהם ישנה דחיפות בהענקת מענה ראשוני, בית המשפט יכול לקבוע אפוטרופסות מהירה, גם ללא עמידה בכל התנאים אשר פורטו לעיל.
מהם היחסים בין האפוטרופוס לחולה לאחר המינוי?
לאחר שבית המשפט ממנה לאדם אפוטרופוס לגוף או רכוש, מעמדו המשפטי של החסוי הופך להיות כמעמדו של קטין. דהיינו, הוא איננו בעל כשרות משפטית לערוך מסמכים או לבצע פעולות ללא אישורו של האפוטרופוס. אי לכך, פעולות הנעשות על ידו (לדוגמא, העברות כספים לגורמים זרים) אינן קבילות ודינן להתבטל.
אני מעוניינת להתמנות כאפוטרופוס לסבתי חולת האלצהיימר. אמי, בתה של סבתי, נפטרה לפני מספר שנים. לסבתא יש ילדה אחת נוספת אשר גרה בחו"ל. אני יודעת שצריך להחתים את כל הילדים. כיצד אוכל לעשות זאת?
על מנת להשיג את אישורה של הדודה, במידה והיא לא מתנגדת כמובן, ניתן לבקש ממנה להגיע לקונסוליה הישראלית הקרובה ולחתום על טופס הסכמה בפני הקונסול. כתב ההסכמה של הדודה בחו"ל, בצירוף תסקיר פקידת סעד ותעודת רופא מתאימה, יכולים להספיק לבקשה בארץ אשר תוגש לבית המשפט לענייני משפחה.
הילדים לא מסכימים בנוגע למינוי אפוטרופוס. האם ניתן למנות אפוטרופוס חיצוני?
כן. במקרים בהם אין הסכמה בנוגע למינוי אפוטרופוס בין הילדים, בית המשפט לענייני משפחה הינו בר סמכות למנות אפוטרופוס חיצוני לקשיש. לעיתים, אפוטרופוס חיצוני זה יהיה בעל סמכויות מוגבלות (לדוגמא, רק בנוגע לרכוש ולא לגוף), וכל זאת בהתאם למקרה המדובר.
אני הולך להתמנות כאפוטרופוס לאבי, קשיש בן 94 אשר לקה באלצהיימר. מהן סמכויותיי בתור האפוטרופוס?
אפוטרופוס יכול להיות ממונה לגוף או לרכוש. כמו כן, הוא יכול להתמנות לשניהם יחד. המינוי נקבע בהתאם לנסיבות המקרה ויכול להיות קבוע או זמני. כאשר מדובר באלצהיימר, עסקינן במחלה אשר עלולה להחמיר עם הזמן ועל כן קיים צורך במינוי אפוטרופוס גמיש בהתחלה, והגדלת סמכויותיו ככל שהמחלה מחמירה. לאפוטרופוס מספר תפקידים - לדאוג לשמירה על נכסיו הקיימים של החולה, לאפשר לאחרון לקבל טיפול רפואי מתאים, לקבל את הסכמתו של החולה לטיפולים רפואיים (לרבות ניתוחים), לדווח לבני המשפחה האחרים אודות מצבו הכלכלי והרפואי של החולה, לאפשר לחולה לשמור על קשר עם בני משפחתו, לדאוג לניירת ולחובות של החולה מול הרשויות (ארנונה, מים, חשמל וכדומה), לטפל עבור החולה בסוגיות חוקיות שונות וכדומה.
מהו תסקיר פקיד סעד בעניין מינוי אפוטרופוס?
מינוי אפוטרופוס לאדם מהווה פגיעה של ממש בזכויותיו של החולה לעצמאות ולחירות. אי לכך, מינוי כאמור לא ייעשה אלא בהתאם למסמכים ואישורים רלבנטיים. אחד מהם הוא תסקיר פקיד סעד בעניינו של החולה. מדובר בתסקיר אשר נערך בבית אבות או במקום שהותו של החולה בביתו. פקיד הסעד ישמע את הקשיש (במידה והוא יכול להביע את דעתו), וכן את בני משפחתו. בסופו של היום, פקיד הסעד יעמוד על המניעים אשר עומדים מאחורי בקשת האפוטרופסות ויחתים את בני המשפחה המוכנים לכך על טופסי הסכמה מתאימים. כמו כן, ייאספו נתונים שונים אודות החסוי לרבות צרכים רפואיים, סוגיות סוציאליות, מצב בריאותי וכדומה. בסופו של התסקיר, פקיד הסעד נותן המלצות באשר למינוי האפוטרופוס, כאשר אלה מתבססות על התרשמותו (ואף בכפוף להתייעצות עם גורמים נוספים במידת הצורך). תסקיר פקיד הסעד מועבר ליועץ המשפטי לממשלה אשר מסתייג מן המינוי או מסכים לו.
.jpg)
.jpg)
