ת"צ 38023-09-11

 

כ-30 רוכשי דירות טענו כי עורך דין אשר ליווה אותם בעסקת הרכישה גבה מהם שכר טרחה מופרז באופן חריג בעבור רישום זכויותיהם בדירות במרשם המקרקעין. אי לכך, הם ביקשו להגיש כנגד האחרון תביעה ייצוגית. בית המשפט השלום, אשר בחן את הבקשה, קבע כי דינה להידחות, אך לא בשל העדר עילה.

 

יש לכם שאלה?

פורום רכישת דירה | מכירת דירה

פורום בתים משותפים

פורום מיסוי מקרקעין


כידוע, תביעות ייצוגיות רבות מוגשות לבתי המשפט בישראל מדי שנה. מדובר בתביעה אשר מוגשת ככל תביעה רגילה אך על מנת לנהלה בהליך ייצוגי יש לקבל את אישורו של בית המשפט. אי לכך, אדם או קבוצה המעוניינים בהליך של תובענה ייצוגית, צריכים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור התובענה כייצוגית. רק לאחר שבית המשפט מאשר את הבקשה הנ"ל, ניתן להמשיך את התביעה בהליך ייצוגי. במקרה דנן, בית המשפט דחה את הבקשה לניהול ההליך בתובענה ייצוגית וזאת משום שרוכשי הדירות היו קבוצה קטנה והם היו יכולים לנהל את תביעתם בהליך רגיל.


טענות הצדדים


הרוכשים טענו כי עורך הדין גבה מהם שכר טרחה אשר היה גבוה באופן משמעותי מהשיעור אשר קבוע לשם כך בצווי הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. לטענתם, המשיב גבה שכר טרחה אשר היה גבוה פי 14 (!) משכר הטרחה הראוי. רוכשי הדירות טענו כי בעת הרכישה, הבניין לא היה רשום כבית משותף, וכל הזכויות בדירות נרשמו אצל עורך הדין במסגרת מרשם פנימי. לאחר מכן, נטען, עורך הדין התנה את העברת הזכויות בכפוף לתשלום של כ-5,000 שקלים בעבור שכר טרחה (פר דירה). המבקשים טענו כי עסקינן אפוא בסכום אשר היווה 0.3 אחוזים מסכום עסקת הרכישה, וזאת למרות שבצו הפיקוח נקבע כי בעבור שירות זה לא ייגבו יותר מ-351 ₪ בלבד. רוכשי הדירות הוסיפו כי למרות שהם נאלצו לשלם לעורך הדין את הסכום המדובר, הם עשו זאת במסגרת תשלום תחת מחאה. המבקשים טענו כי עורך הדין קיבל בעבור עבודתו סך של כ-350,000 שקלים, היות ומדובר בכ-60 בעלי דירות אשר שילמו כל אחד כ-5,000 שקלים.


עורך הדין טען כי מדובר במקרה שבו צווי הפיקוח לא חלו על המוכרים או הרוכשים. נטען כי בכל מקרה אין עסקינן בתובענה המתאימה להליך ייצוגי וזאת משום שהיא הוגשה על ידי כ-20-30 בעלי דירות בלבד. עורך הדין הוסיף כי כל אחד מהדיירים היה בעל אינטרס אחר ושכר הטרחה שולם על ידם מרצונם החופשי.


דחיית הבקשה לא בגין העדר עילה


בית המשפט דחה את הבקשה אך ציין כי היה ממש בטענות רוכשי הדירות בתביעתם. השופט, יעקב שקד, "הזכיר" לעורך הדין כי העברת רישום פנימי לרשם המקרקעין איננה "פעולה אשר דורשת ייעוץ משפטי מורכב ומסובך". הודגש כי מדובר בפעולה אשר בהחלט מוגבלת בצווי הפיקוח למאות שקלים בודדים. כמו כן, נקבע כי התובעים לא שילמו את שכר הטרחה מרצונם החופשי אלא משום שהם הועמדו על ידי עורך הדין בפני עובדה.


"אינני מקבל את טענתו של עורך הדין כי בעלי הדירות 'לקחו על עצמם לשלם את שכר הטרחה'", כתב השופט, "ניכר כי הם נאלצו לעמוד בפני עובדה מוגמרת, ולפיה הם היו חייבים לשלם את שכר טרחתו לשם העברת הזכויות". בעניין זה, הובאו דבריו של אחד מבעלי הדירות לתיאור הסיטואציה - "קראנו את הסעיף הזה. עורך הדין שייצג אותנו בעסקה אמר לנו שיש את העניין הזה, התשלום למשרד הנאמן, כשהבנו שיש פה אלמנט של מעין סחיטה, ובשיקולים של להפסיד את רכישת הדירה בשל העניין הזה לעומת לשלם, העדפנו לקיים את העסקה".