ת"ק 49667-09-11
בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב פסק פיצויים בסך 9,000 שקלים לבני זוג הומוסקסואלים אשר נהג באוטובוס דן בעיר פנה אליהם בשורה ארוכה של אמירות שנאה בשל נטיותיהם המיניות. בפסק הדין נקבע כי חברת דן והנהג יפצו את התובעים בסך של כ-9,000 שקלים בעקבות האירוע.
מעשה שהיה כך היה. התובעים, בני זוג הומוסקסואלים, עלו לאוטובוס של חברת דן בתחנת דיזנגוף סנטר בתל אביב. בשלב מסוים, אחד התובעים העיר לנהג על אופן נהיגתו. כתוצאה מכך, הנהג "נתן דרור לדעותיו ההומופוביות" (כטענת התובעים). יודגש כי התובעים הקליטו חלק מן השיחה ובה נשמעו אמירות כגון "הומואים זה מחלה", "אתה מסכן, אני באמת מרחם עליכם, זה מחלה מה שאתה עושה, זה מחלה". התובעים טענו כי הנהג אמר אמירות נוספות כלפיהם אשר לא נכנסו בהקלטה.
הוראות החוקים הרלבנטיים
סעיף 3(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשמ"ח-1998 קובע כי הטרדה מינית יכולה להיות גם התייחסות משפילה או מבזה לאדם ביחס למינו או מיניותו, לרבות בנוגע לנטייתו המינית. על פי החוק, תביעות בגינו יכולות להיות מוגשות עד 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק. כמו כן, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי ניתן להחיל במשפט הפרטי, באמצעות פקודת הנזיקין, זכויות המוגנות בחוקי יסוד.
בית המשפט קבע כי הוא נתן אמון מלא בגרסתם של התובעים וזאת משום ש"עדות הנהג לא התיישבה עם ההיגיון והשכל הישר". הודגש כי עדותם של בני הזוג הייתה "עקבית, רצופה, נטולת סתירות, ונשענה גם על עדותו של הנהג". הנהג טען כי הוא אמר את הדברים משום שהוא חש "מאוים" על ידי התובעים וזאת היות והם "לבשו גופיות וחזרו מחדר הכושר". כמו כן, הנהג העיד גם כי התובעים איימו לא רק עליו, אלא גם על נוסעת מבוגרת שישבה באוטובוס. בית המשפט דחה את דבריו של הנהג מכל וכל. ראשית, צוין כי עדותו הייתה בלתי אמינה, וזאת בלשון המעטה. שנית, נקבע כי במידה והנהג היה חש מאוים מהתובעים, לא ברור מדוע הוא לא פנה למשטרה ולא הגיש כנגדם תלונה.
"מנוגד לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"
בסופו של היום, בית המשפט קבע כי הוא מקבל את טענותיהם של התובעים, ומקבל את התביעה. השופט מתח ביקורת קשה על הנהג ועל התנהגותו. "בתור אדם המעניק שירות לציבור, אני סבור כי הנהג היה חייב לכבד את נוסעיו מכל הסוגים ואסור היה לו להעליבם", נכתב בפסק הדין, "לטעמי, התנהגותו של הנהג במקרה שלפני עלתה כדי ביזוי והשפלה על רקע נטייה מינית והייתה ללא ספק פגיעה בכבוד האדם של התובעים".
השופט ציין כי הדברים אשר הנהג אמר לתובעים ביחס לנטיותיהם המיניות, והצגת הומוסקסואליות כמחלה חמורה וקשה, עלו כדי פגיעה בכבוד האדם אשר "חתרה תחת אושיות החברה הישראלית ועמדה בניגוד משווע לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". הודגש כי שומה על בית המשפט לעמוד בפרץ ולמנוע מצב בו אנשים בעלי נטיות מניות שונות יהיו מוקד לשנאה ויחששו מפני שימוש בשירותים יומיומיים כנסיעה באוטובוס.
"שימוש במיניות של אדם על מנת לשים אותו ללעג, וכינוי בשמות גנאי על רקע נטייה מינית, הם תופעה שאין להכירה במחוזותינו. לצד שמירה על זכויות האדם וכבודו, בית המשפט שם לו למטרה לפעול למיגור התופעה של התעמרות והתעללות על רקע נטייה מינית. אי לכך, יש לגלות אפס סבלנות לביטויים מסוג זה", נכתב בפסק הדין.