עתמ (י-ם) 34498-05-12‏


אזרח ישראלי בעל משק לגידול בעלי חיים הגיש עתירה כנגד משרד הפנים, וזאת בגין סירוב בנוגע להארכת אשרת השהייה של עובד זר המועסק אצלו. במסגרת העתירה, בעל המשק תיאר את העובד הזר כ"מומחה האחראי על ביצוע ההמלטות במשק, ואשר מנהל את זמני ההמלטות, החיסונים, העובדים, סדר היום והעבודה". בעל המשק טען כי העובד הזר הינו "מומחה העושה את מלאכתו באופן המקצועי והיעיל ביותר, ואשר במרוצת השנים יצר לעצמו שם בענף בתור נותן ייעוץ שוטף לחברות וחקלאים בנוגע לגידולי בעלי החיים". במילים אחרות - העותר הגדיר את העובד כ"אבן היסוד במשק", לא פחות.

 

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | כניסה לישראל


אשרת השהייה של העובד הזר הייתה אמורה לפוג בסוף שנת 2011. אי לכך, בספטמבר אותה השנה, בעל המשק פנה למשרד הפנים וביקש להאריך את אשרת השהייה. הבקשה הוגשה באופן "צנוע יותר" ונטען כי "העובד צבר ניסיון, למד את העבודה, והשתלב היטב בעבודת המשק". כמו כן, נאמר כי במרץ 2011 התקבל לעבודה במשק עובד זר חדש, וייקח זמן רב עד אשר העובד הוותיק יוכל ללמד את העובד החדש את רזי העבודה. בעל המשק טען כי היעדרות העובד הזר הוותיק תעמיס עליו "משא בלתי אפשרי" ואובדן הידע שלו יסב למשק "נזק כלכלי גדול".


בקשה זו עסקה בהארכת אשרת השהייה של העובד הזר בשנה אחת. משרד הפנים התמהמה בתשובתו ובעל המשק נאלץ לפנות אליו שלוש פעמים ואף להגיש עתירה מנהלית אשר תחייב אותו לענות על בקשותיו. סמוך לאחר הגשת העתירה, משרד הפנים האריך באופן גורף את אשרותיהם ורישיונות הישיבה של כל העובדים הזרים בענף החקלאות עד לאפריל 2012. החלטה זו נגעה לעובד הזר והעתירה המנהלית נמחקה בהסכמה.

 

הפנייה להארכה - האם מדובר במומחה?


במקביל, בעל המשק הגיש בקשה לוועדת המייעצת לבחינת בקשות להארכת היתרים לשהות עובדים זרים בישראל לתקופה של מעל 63 חודשים. וועדה זו המליצה לדחות את הבקשה. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה קיבל את ההמלצה ודחה את הבקשה. משרד הפנים קבע כי המלצת הוועדה התקבלה משום שלא הוכח כי העובד הזר המדובר היה כזה שנתקיימו בו נסיבות מיוחדות וחריגות בנוגע לתרומתו לכלכלה, למשק ולחברה. שר הפנים הפנה את בעל המשק בהחלטתו להוראות נוהל "קליטת עובד זר חלופי בענף החקלאות". סעיף 8 בפרק ו' לנוהל זה קובע כי עובד זר לא ייחשב מומחה בענף החקלאות בעבור הניסיון אשר הוא צבר אצל המעסיק.


בעל המשק הגישה עתירה כנגד החלטה זו וטען כי מדובר בהחלטה "חסרת בסיס ושרירותית". לטענתו, "לא יעלה על הדעת שהוא ייאלץ לוותר על עובד מומחה בעל משמעות כה גדולה, הן למשק שלו, והן למשק הישראלי, ולא ייתכן כי החלטתו של משרד הפנים תגרום לו לנזקים כלכליים משמעותיים ולעצירה בהתפתחות המשק והענף". כמו כן, נטען כי משרד הפנים התנהל בהיעדר נהלים ברורים, בחוסר שקיפות, ללא בדיקה של העובדות וללא קריטריונים קבועים. בעל המשק טען כי משרד הפנים היה צריך לקבל את החלטתו על בסיס בדיקה של ממש או חוות דעת, ורק כך הוא היה יכול "לעמוד על היקף פועלו של העובד הזר ותרומתו לכלכלה ולמשק".


בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר לפתחו הונחה העתירה, קבעה כי דינה להידחות. בפסק הדין נקבע כי בעל המשק לא ביקש ליהנות מהעובד הזר כמומחה לאורך שנים, אלא מבוקשו היה לאפשר את העסקתו של האחרון לשנה נוספת על מנת להכשיר את מחליפו. צוין כי בבקשה הראשונה בעל המשק העריך כי החפיפה הדרושה לו הינה של חצי שנה לפחות. עם זאת, בשל ההארכה הגורפת של הרישיון עד אפריל 2012, בעל המשק "קיבל את מבוקשו" הלכה למעשה.


בית המשפט דחה גם את טענותיו של בעל המשק באשר להיותו של העובד "עובד מומחה התורם למשק תרומה משמעותית ומשפיעה על הענף ועל כלכלת ישראל". בפסק הדין נקבע כי טענות אלה הועלו במועד מאוחר יותר, ולאחר שנדחו בקשותיו הראשונות של בעל המשק. "טענה זו צמחה והתעצמה בפנייתו המאוחרת של בא כוחו של בעל המשק, וזאת לאחר שזה ככל הנראה הוא סבר שבקשה המושתתת על הרצון להאריך את תקופת החפיפה לא תצלח".