ת"א 35632-06-12


בית המשפט השלום בעכו דחה בקשה להעביר את תחרות אליפות ישראל באגרוף ממיקומה המתוכנן בכפר יאסיף למיקום חלופי. הבקשה הוגשה על ידי ולדימיר קנצלר ואריק דרוקמן, בכירים בענף האגרוף בישראל, וזאת שבוע בלבד לפני עריכת התחרות. המבקשים נימקו את טענותיהם באופן הבא.


ראשית, הם טענו כי בעקבות ניסיון העבר, איגוד האגרוף בישראל נוטה להפר את ההיתרים המשטרתיים באשר למספר האנשים אשר יכולים להיכנס לאולמות בהם נערכות התחרויות מטעמו. אי לכך, נטען כי קיים חשש ממשי ל"צפיפות מסוכנת". בנוסף, נטען כי בשל עריכת התחרות בכפר יאסיף, "קיים חשש ממשי לשלום הציבור ולביטחונם של המשתתפים והצופים". טענה נוספת אשר הועלתה על ידי המבקשים הייתה בעיה של תחבורה ציבורית לכפר יאסיף.

 

איגוד האגרוף הגיש תגובה מפורטת ובמסגרתה ביקש לדחות את העתירה על הסף. המשיב העלה טענות כגון אי מיצוי הליכים, שיהוי ניכר, העלאת טענות משפטיות/עובדיות לא נכונות, שיקולים בלתי ענייניים העומדים בבסיס העתירה, ומאזן הנוחות הנוטה "בבירור" לטובת דחיית הבקשה. בית המשפט בחן את הבקשה וקבע כי דינה להידחות. השופט, ג'מיל נאסר, הגיע למסקנתו הנ"ל מחמת מספר שיקולים:

  1. שיהוי - המבקשים ידעו כי איגוד האגרוף מתכוון לערוך את התחרות בכפר יאסיף כבר כחודש לפחות לפני הגשת בקשתם דנן. כמו כן, ההתדיינות באשר למיקום התחרות עמדה על הפרק תקופה רבה עוד קודם לכן. עם זאת, ב-30 הימים שלאחר קבלת ההחלטה הסופית בנוגע לכפר יאסיף, המבקשים "ישבו בחיבוק ידיים" ולא עשו דבר על מנת לשנות את ההחלטה. נקבע כי המתנתם עד לשבוע האחרון שלפני התחרות עלתה כדי "שיהוי ניכר" שהצדיק לכשעצמו את דחיית הבקשה.
  2. לא פעם ראשונה - אחד המבקשים (דרוקמן) שימש במשך כ-30 שנה בתור חבר הנהלה באיגוד האגרוף בישראל. רק כשלושה שבועות לפני הגשת הבקשה הוא התפטר מתפקידו וזאת על רקע חילוקי דעות עם מנהל האיגוד הנוכחי. במשך כל השנים הללו, לא הוגשה מעולם עתירה כנגד עריכת התחרות בכפר יאסיף. בית המשפט קבע כי על רקע הנתונים הללו, תמוה מדוע דווקא לאחר התפטרותו העלה המבקש לראשונה את הטענה כי עריכת התחרות בכפר יאסיף הינה "דבר מסוכן". טענה זו הועלתה גם כנגד קנצלר, וזאת משום שגם האחרון כיהן בתפקידים שונים באיגוד האגרוף במרוצת השנים.
  3. לא נעשתה פניה בצינורות המשפטיים הפנימיים - בית המשפט קבע כי המבקשים היו יכולים לפנות לצינורות המשפטיים בתוך איגוד האגרוף אך הם ביקשו לדלג על ההליכים הללו, היישר עד בית משפט השלום. "העדר פנייה מסודרת בעניין זה לטריבונל השיפוטי הפנימי של איגוד האגרוף אמרה דרשני", נכתב בפסק הדין.
  4. לא הוכחה הפרה עתידית של ההיתר המשטרתי - טענותיהם של המבקשים באשר ל"הפרה העתידית של הוראות המשטרה" נטענו בעלמא וללא כל ביסוס. הודגש כי האישור שניתן מהמשטרה התיר את כניסתם של 60 אנשים לאולם, ובמקום אמורים להיות סדרנים ושוטרים אשר ייפקחו על קיומו של ההיתר. דהיינו, לא הוכח כי סביר להניח שההיתר המשטרתי יופר על ידי האיגוד. כמו כן, גם טענותיהם של המבקשים לכך ש"במהלך כל אליפות הנערכת בכפר יאסיף ישנם גילויי אלימות מן הקשים ביותר המגיעים כדי תגרות המוניות, שימוש באלות ברזל, מכות עם כסאות וכדומה", נדחו משום שנטענו ללא סימוכין.
  5. לוגיסטיקה - אליפות ישראל באגרוף הינה מאורע אשר ארגונו דורש תכנונים רבים והשקעה כספית בלתי מבוטלת. נקבע כי לא הייתה הצדקה להוריד את ההכנות הנ"ל לטמיון, ימים ספורים בלבד לפני התחרות, וזאת ללא סיבה מוצדקת וקונקרטית.