סע (ב"ש) 50076-01-11‏

 

עובד זר מתאילנד אשר עבד במשך מספר שנים בישראל, וגורש ממנה לאחר שהתברר כי הוא נכנס לארץ בזהות בדויה, הגיש כנגד מעסיקו הישראלי תביעה בגין זכויות עובדים שונות. עם זאת, היות והתובע גורש מישראל, ומשרד הפנים לא אישר את כניסתו למדינה, נבצר ממנו להגיע ולהעניק עדותו בפני בית הדין. אי לכך, התובע ביקש כי בית הדין הישראלי ישמע את עדותו באמצעות כינוס וידאו. דהיינו, הוא ביקש כי עדותו תינתן מתאילנד באמצעים טכנולוגיים.

 

כינוס וידאו, אימתי?

 

בשנים האחרונות, חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית וקיימים כיום שורה ארוכה של אמצעים אשר בעזרתם ניתן לחזות בזמן אמת באדם הנמצא במרחק רב. חרף כך, ולמרות שניתן לכאורה לקבל עדות בבית משפט במדינה אחת, כאשר העד נמצא במדינה אחרת, ההלכה הפסוקה מתירה זאת במקרים חריגים בלבד. לא אחת נקבע כי "אין שני לגביית עדות בין כתלי בית הדין". נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא:

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות מעסיקים

פורום בית הדין לעבודה

פורום זכויות עובדים

פורום חוזה עבודה

 

"נקודת המוצא לדיון היא עדיפותה של העדות בין כתלי בית המשפט. כמו בעבר, גם היום, קשה למצוא תחליף אמיתי להתייצבות ולנוכחות הפיזית של עד לשם מתן עדות 'חיה'. דהיינו, חשוב להיזהר שלא ייפתח פתח רחב ובלתי מוגבל למתן אפשרות לגביית עדויות באמצעות היוועדות חזותית. במילים אחרות, לא די בתום לב, ולעיתים גם לא בסיבה טובה, כדי להצדיק מתן רשות לעדות כגון דא".

 

בפרשת דורי, אשר נדונה ברע"א 3810/06 דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין, הותוו הכללים המנחים לעניין גביית עדות באמצעות כינוס וידאו. במסגרת פרשת דורי, השופטים לא היו חלוקים על כך שלאור ההתפתחויות הטכנולוגיות ניתן לנקוט לעיתים ב"גישה מרחיבה בסוגיה של גביית עדות מחוץ לתחום השיפוט". עם זאת, השופטים היו חלוקים באשר לאופן יישום המבחנים במסגרת הכרעה בסוגיה כגון דא. דעת הרוב הייתה כדלקמן. נקבע כי לא סר חינם של הטעמים אשר ביססו את המבחנים לגביית עדות וידאו עוד בראשית ימי המדינה. בית המשפט העליון קבע כי ריכוך המבחנים הללו צריך להיות באופן יישומם ולא בשינויים. כיום, השיקולים המנחים את בית המשפט בכגון דא הינם:

  1. פניית המבקש נעשתה בתום לב.
  2. העדים המדוברים יכולים למסור עדות רלבנטית לשאלות שבמחלוקות.
  3. קיימת "סיבה טובה" אשר מונעת מאדם לבוא ולהעניק עדות מחוץ לארץ.

בפסק דין דורי, השופטת חיות קבעה כי היא סבורה שהאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים יכולים - למשל - להגמיש את פרשנות המונח "סיבה טובה". קל וחומר במקרים בהם לבעל הדין אין שליטה על רצונם של העדים לבוא לישראל.

 

מן הכלל אל הפרט

 

במקרה דנן, המעסיק טען כי אין לאפשר את עדותו של העובד הזר מתאילנד, וזאת משום שהאחרון לא מיצה את מלוא ההליכים מול משרד הפנים בנוגע לחסימת כניסתו לישראל. בית הדין לעבודה קיבל את הטענה הנ"ל ודחה את הבקשה לעריכת העדות במסגרת כינוס וידאו. בפסק הדין הודגש כי למרות שהתובע קיבל "סירוב" באשר לכניסתו לישראל, הוא לא עתר כנגד החלטה זו ולא מיצה את מלוא ההליכים אודותיה. אי לכך, נקבע כי לא היה מדובר ב"סיבה טובה" אשר הצדיקה במקרה דנן היענות לבקשה.

 

יתרה מזאת, עדות כינוס וידאו התבקשה במקרה דנן על ידי בעל דין ולא על ידי עד כזה או אחר. "מדובר בעדותו של התובע שאין חולק כי הוא-הוא בעל העניין בתוצאות ההליך. במקרים אלה, שומה על בית המשפט להחמיר אף יותר במקום שמדובר בבקשה לגביית עדותו של תובע, וזאת משום שהתובע עצמו בחר להגיש תביעתו בישראל ואין להתיר לו להעביר את זירת בירור המחלוקת למקום אחר".