דמש (ת"א) 2145/10
צעירים רבים עובדים בעבודות זמניות כגון אבטחה ומלצרות. מדובר בעבודות אשר נעשות במשמרות ועל כן הן מתאימות לבני ה-20 הממנים את לימודיהם או חייהם בשלב זה. העבודה במשמרות נעשית באופן כזה שהעובד נותר "סידור עבודה" לשבוע הקרוב, ומקבל משמרות על פי יכולתו וצרכי העבודה. כמעט בכל מקום עבודה יש מצד אחד משמרות הנחשבות כ"טובות", ומאידך משמרות הנחשבות כ"גרועות".
יש לכם שאלה?
לדוגמא, כאשר מדובר במלצרים, אשר שכרם מורכב לא אחת מהתשר שמשאירים להם לקוחותיהם, ברור שהמשמרות הטובות הן המשמרות העמוסות והלחוצות בהן ישנו סיכוי להתפרנס בשיעור גבוה. בעקבות ההבדלים בטיב המשמרות, בדרך כלל עובדים ותיקים מקבלים את המשמרות הטובות ועובדים חדשים יותר נאלצים להסתפק במשמרות "פחות טובות". האם הרעה בתנאי עבודתו של מלצר מסוים, ו"הורדתו" לעבודה במשמרות "גרועות", הינה פגיעה בתנאי עבודתו? האם, במקרה זה, המלצר רשאי להתפטר בדין פיטורים (דהיינו, להתפטר תוך שמירה על הזכות לקבל פיצויי פיטורים)? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.
עובדות המקרה
מדובר במלצר אשר הועסק בעבודה במסעדה בצפון תל אביב וטען כי הוא נאלץ להתפטר מחמת הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה. לדבריו, לאחר שבעל המסעדה גילה כי הוא עובד גם במסעדה אחרת, הוא גמר אומר להיפטר ממנו. אי לכך, טען המלצר, "שובצתי אך ורק במשמורת לילה על מנת לייאש אותי ולגרום לי להתפטר". בעל המסעדה טען כי המלצר שובץ במשמרות על פי ההסכם בין הצדדים, ולא היה מדובר בהרעת תנאים מוחשית אשר הצדיקה התפטרות. כמו כן, בעל המסעדה הכחיש מכל וכל את ההרעה בתנאי העבודה ו/או את זכותו של המלצר לפיצויי פיטורים.
המסעדה המדוברת הינה מסעדה הפועלת 24 שעות ביממה. העובדים המועסקים במסעדה עובדים במשמרות. דהיינו, לקראת סוף השבוע הם נותנים "סידור עבודה" לשבוע הבא, ומשובצים בהתאם. המלצר במקרה זה היה מלצר מוערך במסעדה אשר הועסק בה כמעט שלוש שנים. בשלב מסוים, המלצר החל לעבוד במסעדה נוספת. בעל הבית גילה אודות עבודתו הנוספת של המלצר והודיע לו על פיטוריו. אי לכך, המלצר יצר קשר עם מנהלת החשבונות של המסעדה בנוגע לפיצויי הפיטורים.
מנהלת החשבונות אמרה לאחרון כי הוא לא מפוטר ו"חלה אי הבנה". המלצר הוחזר לעבודה אך מעתה הוא שובץ אך ורק במשמורת לילה. לדבריו, מדובר היה במהלך אשר נועד להביא להתפטרותו. בעל הבית טען, מנגד, כי הייתה זוהי זכותו לשבץ את המלצר במשמרות לפי ראות עיניו, וזאת על בסיס חוזה העבודה. זאת ועוד, המסעדה טענה כי המלצר נעדר לעיתים תכופות, ובסופו של היום "חדל מלהתייצב לעבודה על דעת עצמו".
בית הדין לעבודה: "המסעדה ניסתה להיפטר מהמלצר"
בית הדין לעבודה בחן את הגרסאות שהוצגו בפניו וקבע כי הוא מבכר את טענותיו של המלצר ודוחה את טענות בעל המסעדה. המלצר טען כי הוא אמר למנהלת המשמרת אשר עורכת את סידור העבודה כי הוא התחיל לעבוד במקום עבודה חדש ועל כן הוא אינו יכול לעבוד במשמרות ערב מאוחרות. לדבריו, ה"סידור" עבד במשך חודשיים, עד אשר בעל הבית במסעדה גילה אודות עבודתו הנוספת.
מיד לאחר "הגילוי", טען המלצר, הוא פוטר בשיחת טלפון. בעל המסעדה הכחיש את הטענה מכל וכל, אך תמליל שיחה אשר נערכה עם אחראית המשמרת הראה אחרת. בשיחה הנ"ל, אשר הוקלטה על ידי התובע, אחראית המשמרת אמרה למלצר כי ניתנה לה הוראה מלמעלה להגיד לו שהוא פוטר מעבודתו. המלצר העיד כי שבוע לאחר הפיטורים, הוא לא שובץ בסידור העבודה.
כאשר הוא ביקש לעבוד בכל זאת, בעקבות חילוף עם מלצרית אחרת, הדבר היה צריך "לקבל אישור" של בעלי המסעדה. דהיינו, חלה באופן ברור הרעה בתנאי העבודה של התובע, שהיה עד למועד זה מלצר מוערך שאין צורך "לאשר" את חילופיו. בשבוע שלאחר מכן, המלצר, אשר היה עובד וותיק וחשוב במערך המלצרים, קיבל משמרות גרועות ביותר, משמרות לילה ומשמרות המתאימות למלצרים מתחילים. אי לכך, הוא לא התייצב למשמרות אלה לאחר הבעת תרעומת. בית הדין לעבודה קבע כי מדובר ללא ספק בפגיעה מכוונת בתנאי העבודה על מנת להלך אימים על העובד ולהביא להתפטרותו (תוך התחמקות מתשלום פיצויי פיטורים). אי לכך, נקבע כי התובע יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מהמסעדה, חרף התפטרותו.