עא 7821/10
בני זוג בשנות ה-40 לחייהם, אשר הינם הורים לארבעה ילדים, רכשו משק במושב בשנת 2007 באמצעות כונס נכסים במינוי של ההוצאה לפועל. מדובר במשק אשר מנוהל על ידי המושב ומינהל מקרקעי ישראל. המכירה אושרה על ידי ההוצאה לפועל והתמורה (בסך חצי מיליון שקלים) שולמה לכונס הנכסים. רכישת המשק נעשתה ללא אישור המושב, ולטענתו - אף ללא ידיעתו. הסכם המכירה היה מותנה בקבלת ההסכמה של מינהל מקרקעי ישראל והמושב לעסקה. לאחר שבני הזוג נדחו על ידי המושב, הוגש הערעור דנן.
יש לכם שאלה?
עובדות המקרה היו כדלקמן. בני הזוג פנו לאגודה באוגוסט 2007 והסכימו כי זו תעשה בדיקה בעניינם ותיתן החלטה שלא תנומק. בעקבות כך, בני הזוג הגיעה לראיון אצל הנהלת המושב ונשלחו גם לבדיקה אצל פסיכולוג מטעמה. כחודשיים לאחר מכן, ועד המושב החליט לדחות את הבקשה לחברות באגודה והודעה נשלחה לבני הזוג.
בני הזוג ביקשו לערער על הסירוב בפני האסיפה הכללית של האגודה, וזאת על בסיס תקנון האגודה. כמו כן, הם ביקשו כי יוצגו בפניהם נימוקי הסירוב. האגודה לא נענתה לפנייה הנ"ל ועל כן בני הזוג פנו לערכאות המשפטיות. הם הגישו המרצת פתיחה בנוגע לסוגיה לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי הורה למושב לנמק את סירובו על מנת לאפשר לבני הזוג לממש את זכות הערעור.
דחיית הערעור בבית המשפט המחוזי
אי לכך, האגודה שלחה לבני הזוג את הנימוקים, אשר במרכזם עמדה חוות הדעת הפסיכולוגית. במסגרת הדיון בערעור בני הזוג, נשמעו טענותיהם בקצרה ובאי כוחם לא הורשו לטעון בשמם. בסופו של היום, האגודה דחתה את הערעור. בני הזוג פנו לבית המשפט המחוזי פעם נוספת והפעם בתובענה לבטל את החלטת האסיפה. בית המשפט מצא שלא להתערב בהחלטת האגודה וזאת מחמת מספר טעמים:
- למרות שבני הזוג עמדו לכאורה בדרישות התקנון, מדובר רק בתנאי סף הכרחי אשר איננו פוגע ו/או מוריד משיקול דעתה של האגודה.
- נמצא כי החלטת האגודה התבססה באופן ישיר וברור על חוות הדעת המקצועית של הפסיכולוגית מטעמה. היות והוועדה הינה גוף קולגיאלי, אשר כל חבר בו מצביע על פי צו מצפונו והבנתו, אין מקום לדרוש מהאסיפה הכללית נימוקים.
- לא נמצא פגם בכך שהודעת הערעור המנומקת לא הוצגה בפני האסיפה הכללית ובכך שנמנע מבאי כוחם של בני הזוג לטעון בשמם. נקבע כי האגודה הייתה רשאית להסתמך על חוות הדעת המקצועית והתרשמות ישירה מאישיותם של המערערים לפניה.
ערעור לעליון
בני הזוג הגישו ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט העליון, וחזרו בו על נימוקיהם וטענותיהם. בית המשפט העליון קבע כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי. נקבע כי יש להביא את עניינם של בני הזוג בפני האגודה פעם נוספת ובתנאים הבאים. ראשית, תוצג בפני האגודה עמדת המינהל ביחס לבקשת בני הזוג. שנית, הצדדים יגישו "מסמך מסכם" ובו ישטחו את טענותיהם, בין השאר על בסיס עמדתו של המינהל. האסיפה תהיה רשאית לשמוע את המערערים פעם נוספת.
בית המשפט העליון קבע כאמור בשל טעם פרוצדוראלי וטעם מהותי. מבחינה פרוצדוראלית, נקבע כי המושב לא עמד בצו שניתן בעניין הסיכומים והודעתו הלאקונית לא התייחסה באופן ישיר לטענות המערערים. מבחינה מהותית, האסיפה קיבלה את ההחלטה בעניין בני הזוג מבלי להתייחס לעמדתו של המינהל ולא הובאו בפניה טיעוני המערערים בצורה מסודרת. לדוגמא, בית המשפט העליון הדגיש כי עלה ספק בליבו אם האגודה הייתה מודעת לכך שהמערערים כבר שילמו את מלוא התמורה עבור הזכויות בנכס ו/או אם נשמעו השגותיהם על חוות דעתה של הפסיכולוגית.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
