חברה קבלנית תשלם פיצויים לדיירים, לאחר 18 שנה, וזאת בעקבות ליקויי בנייה שהביא לשקיעתו של בניין. כך קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפי ידיעה המתפרסמת הבוקר (11.6) באתר כלכליסט. החברה הקבלנית אשר נתבעה בהליך זה זכתה במכרז שפרסם מנהל מקרקעי ישראל לרכישת הקרקע. מיד לאחר זכייתה, החברה החלה לשווק את הדירות במתחם. הדירות נמסרו לדיירים בשנים 1996-1997.

 

יש לכם שאלה?

פורום ליקויי בניה

 

עם זאת, כבר לאחר זמן קצר, הדיירים גילו במקום ליקויי בנייה בדמות סדקים בקירות. בפסק הדין נקבע כי הסדקים הנ"ל היו תולדה של שקיעת הבניין. נקבע כי הבניין שקע בעקבות אי הכנסתן של הכלונסאות אשר עליהן הוא נבנה לשכבת הסלע בקרקע. בית המשפט קבע כי החברה הקבלנית הייתה אחראית לליקויי הבנייה בשיעור של 90%, ואילו 10% מהנזק יוחסו לרשלנות מהנדס הפרויקט. על פי פסק הדין, כל אחד מהדיירים יקבל פיצויים בטווח של 60,000-170,000 שקלים.

 

פרשת התביעה החלה לפני כ-15 שנה כאשר כבר בשנת 1998, החברה הקבלנית ביקשה לתקן את הסדקים בקירות. במקביל, עיריית באר שבע אסרה על מגורים בחלק מהמתחם בשל חשש מקריסתו. בעקבות כך, חמישה דיירים הגישו תביעה כנגד החברה הקבלנית וזאת בטענה כי ליקויי הבניה לא תוקנו. שלושה דיירים נוספים הצטרפו לתביעה לאחר מכן. כעבור כשלוש שנים, הדיירים ביקשו מבית המשפט, על בסיס חוזה המכר, למנות מהנדס אשר יגיש חוות דעת בנוגע לליקויי הבנייה ויפקח על תיקונם. בית המשפט מינה מומחה מטעמו וזה הגיש חוות דעת מקצועית בה אובחנו ליקויי הבנייה והוצע פיקוח למשך שנתיים על ביצוע התיקונים. אחד הדיירים טען בפני בית המשפט כי הוא נאלץ למכור דירה במתחם בסכום של כ-450,000 שקלים, וזאת למרות ששווייה האמיתי אמור היה להיות כמעט כפול (850,000 שקלים).

 

המהנדס מטעם בית המשפט פרסם בשנת 2010 חוות דעת שנייה מטעמו ובה הסביר כי ליקויי הבניה בבניין היו כה חמורים עד אשר סביר להניח כי מדובר בליקוי היורד עד ליסודות הבניין. נטען כי לא כל יסודות הבניין חדרו לקרקע הקשיחה, והשענתו של המבנה על גבי מילוי הייתה בלתי תקינה ומסוכנת. למעשה, מרכזה של התביעה נגע לשאלת חלוקת האחריות. החברה הקבלנית ביקשה לגלגל את מלוא האחריות לפתחו של מהנדס הפרויקט וזאת בטענה כי האחרון לא התייחס ל"תנאי השטח המיוחדים". החברה טענה גם כי המפות הטופוגרפיות אשר ניתנו לה ולמהנדס על ידי משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל הטעו אותה. בא כוח החברה טוען כי בכוונתו לערער על סוגית האחריות ולבקש את הטלת החבות בפיצויים על המדינה בגין רשלנותה בייצוב ומילוי הקרקע.