דייר אשר סירב לעסקת פינוי בינוי, בחוסר תום לב וללא סיבה סבירה, ישלם פיצויים לשכנים בסכום של 2.4 מיליון שקלים. מדובר בתקדים אשר נקבע על ידי בית המשפט השלום בתל אביב במסגרת תביעה אשר עניינה פינוי בינוי ברחוב סירקין בגבעתיים. התקדים המרכזי בפסק הדין הנ"ל הינו פסיקת פיצויים במקום בו הבניין נשוא התובענה לא היה במתחם אשר המדינה הגדירה כמתחם פינוי עליו יחול חוק דיירים סרבנים. כמו כן, סכום הפיצויים הגבוה הינו חריג בדיני הנדל"ן בכל הנוגע לסרבנות לפרויקט פינוי בינוי.
יש לכם שאלה?
המשמעות הנובעת מפסק הדין היא כי מעתה יוכלו דיירים אשר מעוניינים בפינוי בינוי להתמודד עם דיירים סרבניים על ידי איום בתביעה אזרחית אשר סנקציה כלכלית קשה בצידה. עם זאת, כפי שצוין לעיל, בתי המשפט יפסקו לטובת השכנים פיצויים וזאת במידה ויעלה בידי האחרונים להוכיח כי מקורה של הסרבנות לא היה בסיבה הגיונית.
הדייר הסרבן הינו קבלן הרוצה להוביל את הפרויקט
התביעה במקרה דנן הוגשה על ידי בעלי הדירות בבניין בגבעתיים אשר החלו בקידומו של פרויקט פינוי בינוי במקום כבר לפני כשש שנים. הבניין הינו בניין ישן, בן עשרות שנים, אשר יש בו שתי חנויות ושבע דירות. כמו כן, אין במקום חניות או מחסנים. הדיירים, אשר גילו כי התב"ע במקום מאפשרת בנייה כפולה באזור הבניין, החליטו ללכת בנתיב של פינוי בינוי. מדובר בפרויקט אשר במהלכו נהרס הבניין הישן ותחתיו נבנה בניין חדש בו הדיירים המקוריים מקבלים דירות משופצות וחדשות.
הדיירים חתמו על הסכמי אופציה עם חברה קבלנית ושני יזמים. התכנון היה להרוס את הבניין הקיים ולהקים תחתיו מגדל בן שבע קומות ובו 14 דירות. כמו כן, לכל דירה הובטחו חניה ומחסן. שנה לאחר החתימה על הסכם האופציה, הנתבע רכש את אחת החנויות בבניין. הנתבע, אשר הציג עצמו כקבלן בנייה, סירב לחתום על הסכמי האופציה מול החברה הקבלנית וניסה להציע את עצמו לביצוע עבודות הפינוי והבינוי. הדיירים סירבו בתוקף להצעה. לאחר שהדייר הסרבן עמד בעקשנותו, הדיירים הגישו כנגדו תביעה וזאת בטענה כי האחרון ביקש לקבל לידיו את ביצוע הפרויקט תוך שהוא מתנהג בכוחניות ומאיים ב"תקיעת התוכנית".
הדיירים טענו כי הם לא היו מוכנים לאפשר לנתבע לבצע את הפרויקט וזאת משום שהאחרון לא הוכיח כי יש לו את הכישורים, היכולת והניסיון לעמוד בפרויקט כגון דא. התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת של שמאי מטעמם אשר עמד את נזקיהם על כ-5.25 מיליון שקלים (הפערים בין הדירות הקיימות לדירות החדשות מבחינת שווי).
בית המשפט קיבל את תביעת הדיירים אשר הועמדה על סך של 2.4 מיליון שקלים פיצויים. בפסק הדין נקבע כי סירובו של הנתבע לתוכנית, תוך העמדת תנאים לביצועה, נעשה בחוסר תום לב. השופט, יאיר דלוגין, הוסיף כי דייר סרבן אשר מעכב פרויקט פינוי בינוי בו מעוניינים שאר הדיירים בבניין הינו "מקרה קלאסי בו ניתן לתת ביטוי לכך שזכויות הקניין של דייר בבית משותף חלשות מזכויותיהן הקנייניות המאוחדות של שאר הדיירים". כמו כן, הודגש כי אין זה ייתכן שבית המשפט יתן יד לניסיון של דייר למנוע משכניו, מטעמים אינטרסנטים וחסרי תום לב, למקסם את זכויותיהם הקנייניות. השופט התייחס גם לכך שמדובר למעשה בהחלת חוק דיירים סרבנים על אזור אשר לא הוגדר על ידי המדינה ככזה. בפסק הדין נקבע כי ראוי לפעול כנגד דיירים סרבנים גם באזורים כגון דא, וזאת משום שגם "בני מעמד הביניים עלולים להיפגע מכוחניות בסרבנות פינוי בינוי".