גמלת שמירת הריון - סקירת פסיקה וכוחו של האישור הרפואי

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר שמירת הריון באופן הבא – היעדרות במהלך הריון אשר מחויבת מכוח אחד מהתנאים הבאים:

1. מצב רפואי אשר נובע מהריון ואשר מסכן את חייה של האישה ו/או עוברה. מצב רפואי זה צריך להיות מוכח בהתאם לאישור רפואי בכתב.
2. אופן ביצוע העבודה, סוג העבודה או מקום ביצועה, מסכנים את האישה ו/או עוברה בשל ההריון. גם כאן, מדובר בעניין אשר מוכח בהתאם להצגת אישור רפואי בכתב. במקרים אלה, יש להוכיח כי המעביד לא היה יכול למצוא לעובדת ההרה תפקיד חלופי מתאים.

במקרים רבים, הביטוח הלאומי איננו מכיר בזכותן של נשים לגמלת שמירת הריון. אי לכך, לא אחת, מונחות מחלוקות אלה לפתחן של הערכאות המשפטיות. לעיתים, נשים הרות סובלות מפגימה אשר איננה נובעת באופן ישיר מההריון, ובמקביל הן טוענות כי להריון הייתה השפעה על אותה פגימה אשר מוגדרת כסיכון עבורן. להלן סקירה של הפסיקה בתחום זה.  

פרשת גבאי

בעב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי - גבאי (אשר ניתן בפברואר 2002), בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של המוסד לביטוח לאומי על פסק דין בבית דין קמא שהכיר בזכותה של אישה לגמלת שמירת הריון. במקרה זה, בית הדין הארצי נעזר בשירותיו של מומחה רפואי שמונה מטעמו אשר אישר כי אמנם מצבה של האישה לא "תאם את ההגדרה הכוללנית של שמירת הריון", אך כאביה היו בהחלט יכולים להחמיר במהלך ההריון בעקבות העבודה.

יש לכם שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום מימוש זכויות רפואיות

פורום ועדה רפואית

אי לכך, בית הדין הארצי קיבל את דעתו של המומחה לכך שהיה מקום להורות על הימנעות מעבודה עד ללידה. במילים אחרות, בפסק הדין בעניין גבאי הנ"ל נקבע כי ניתן לחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לאישה גמלת שמירת הריון גם בגין החמרה בכאבים שנוצרה בשל ההריון, ואף כאשר לא קיים "סיכון" לעובר או לאישה. לא זו אף זו, בית הדין הארצי הוסיף כי היה ספק אם כלל היה צורך במקרה זה למנות מומחה רפואי ואולי היה מקום להסתפק באישור הרפואי הראשוני שניתן לאישה (אישור אשר צורף לתביעה).

שינויים במגמה - עניין הק

ההלכה שנקבעה בעניין גבאי לא נותרה על כנה. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2004, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין נוסף בעב"ל 1158/01 המוסד לביטוח לאומי – הק. במקרה זה, חל כרסום מסוים בכוחו של האישור הרפואי שניתן לאישה ההרה. מדובר באישה שהפסיקה להגיע לעבודתה על בסיס אישור רפואי, אך תביעתה לגמלת שמירת הריון נדחתה. בפרשת הק, בית הדין הארצי קבע כי כאשר מבוטחת בוחרת שלא להגיע לעבודה על בסיס אישור רפואי, אין זה אומר כי הביטוח הלאומי לא ידחה תביעתה לגמלת שמירת הריון (לדוגמא, על בסיס חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו).

שינויים נוספים בפסיקה

כמה חודשים לאחר מכן, ביוני 2004, בית הדין הארצי לעבודה נדרש פעם נוספת לסוגיה אשר זה היה עניינה. בעב"ל 1250/02 המוסד לביטוח לאומי – קדוש, נדון ערעור של המוסד לביטוח לאומי על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה ואשר הכיר בזכותה של מבוטחת לגמלת שמירת הריון. בפרשת קדוש, בית הדין האזורי קיבל את תביעתה של האישה על בסיס הלכת גבאי (וזאת טרם ניתן פסק הדין בעניין הק). במקרה זה, דובר על אישה בהריון שניתנו לה אישורים רפואיים שהצדיקו "שמירת הריון" מחמת מצב אורטופדי, וזאת למרות שהמצב הרפואי לא היה תולדה של ההריון.

נקבע כי המצב האורטופדי, הגם שלא היה בגין ההריון, הוחמר בעקבותיו. כפי שצוין לעיל, בית הדין האזורי קיבל את התביעה על בסיס הלכת גבאי. הביטוח הלאומי הגיש ערעור על פסק הדין הנ"ל, ובמקביל ניתן בבית הדין הארצי פסק הדין בעניין הק. בית הדין הארצי קבע בעניין קדוש כי יש לקבל את הערעור, להשיב את הדיון במקרה לערכאה הקודמת, ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. בית הדין האזורי מינה מומחה מטעמו אשר קבע כי בשל ההחמרה בכאביה של המבוטחת, והסיכון במצבה הרפואי, היה נכון לקבל תביעתה לגמלת שמירת הריון.

פרשת יוקר

במרץ 2005 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין נוסף בעב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – יוקר. בפרשת יוקר, דובר על אישה אשר סבלה במהלך ההריון מרגישות ניכרת במפשעה, וזאת בעקבות לחץ על העצב. בית הדין הארצי קבע כי למרות שהלחץ על העצב לא היה קשור להריון, לא הוכח שלא הייתה כל סכנה לרגלה של המבוטחת בעקבותיו. אי לכך, נקבע כי האישה הייתה זכאית לגמלת שמירת הריון וזאת על בסיס האישור הרפואי שתמך בתביעתה.

לסיכום,

ניתן אפוא לסכם את ההלכה הפסוקה במקרים אלה באופן הבא:

1. מבוטחת אשר מעוניינת לצאת לשמירת הריון ולקבל על כך גמלה מהמוסד לביטוח לאומי צריכה להצטייד באישור רפואי. מדובר באישור רפואי בעל משקל רב אשר יוצר חזקה לפיה עסקינן במצב רפואי של "שמירת הריון".
2. עם זאת, חזקה זו ניתנת לסתירה. במידה וקיימת מחלוקת רפואית בין התובעת ובין הביטוח הלאומי, בית הדין לעבודה ימנה מומחה רפואי מטעמו.
3. גם אם יתברר כי הפגימה אשר הייתה הבסיס המקורי לסיכון הרפואי (לאישה או לעובר) לא הייתה קשורה להריון, אך היות האישה בהריון החמיר את הסיכון או יצר אותו, הרי שעסקינן במצב רפואי שניתן להגדירו כמצב המצדיק שמירת הריון.