בית המשפט העליון קבע כי סטודנטים למשפטים יוכלו לגשת לראיונות התמחות רק החל מהשנה השלישית לתואר. מדובר אפוא בדחיית עתירה אשר הוגשה לבג"צ כנגד התיקון לכללי לשכת עורכי הדין הקובע כאמור. העתירה הוגשה על ידי לשכת המסחר בת"א וארבע אגודות סטודנטים למשפטים - אגודת הסטודנטים של המכללה למנהל, אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי למשפט ועסקים, אגודת הסטודנטים של הקרייה האקדמית אונו ואגודת הסטודנטים של מכללת נתניה.

 

יש לכם שאלה?

פורום חוזה עבודה

פורום זכויות עובדים

פורום זכויות מעסיקים

 

העותרים פנו לבג"צ כנגד התיקון לכללי לשכת עורכי הדין, אשר קבע כי רק סטונדטים בשנה שלישית ומעלה יוכלו לגשת לראיונות התמחות. כמו כן, העותרים הלינו גם כנגד הנחיות לפיהן מאמן ומתמחה אשר סיכמו על תקופת התמחות ישלחו הודעת סיכום משותפת ללשכת עורכי הדין אשר תירשם בספרי הלשכה (ואשר כל מאמן פוטנציאלי אחר יוכל לקבלה בכפוף להסכמת המועמד).

 

במסגרת העתירה נטען כי התיקון לכללי הלשכה לקה בפגמים שונים כגון חוסר מידתיות, חוסר סבירות וחוסר סמכות. כמו כן, נטען כי מדובר בתיקון לא חוקתי המנוגד לחוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הסטודנטים ולשכת המסחר הוסיפו כי התיקון "כובל" את המתמחה למאמן מיועד ומונע ממנו "לשפר" את תנאי העסקתו. כמו כן, נטען כי ההליך מקצר את תקופת חיפוש ההתמחות באופן משמעותי ומהווה פגיעה באוטונומיה של המתמחים העתידיים. לטענת העותרים, כל זה נגרם להם ללא תועלת של ממש. לגבי הרישום בספרי הלשכה, נטען כי חובה זו פוגעת במועמדים אשר התקבלו להתמחות אחת ושוקלים לחפש התמחות אחרת, מתאימה יותר.

 

"מאבק בהפרת הסכמים חסרת תום לב"

 

המשיבים - שר המשפטים, לשכת עורכי הדין והיועץ המשפטי לממשלה - טענו כי התיקון לכללים נועד "למנוע מצב בו מתמחים מתקשרים עם משרדי עורכי דין זמן רב לפני ההתמחות, ולאחר מכן מוצאים התמחויות נוספות ומפרים הסכמים". המשיבים הדגישו כי לא אחת בוטלו התמחויות בחוסר תום לב, ותוך הפרת הסכמים, ולעיתים זמן קצר בלבד לפני שהן היו אמורות להתחיל. נטען כי ההתנהלות הנ"ל הביאה לפגיעה של ממש במקצוע ובאיכות ההתמחות. המשיבים הוסיפו כי הלשכה, בתור הגוף האחראי על מקצוע עריכת הדין בישראל, הייתה ברת סמכות להתמודד עם "התופעה המדאיגה" הנ"ל.

 

באשר לרישום בספרי הלשכה, המשיבים טענו כי הרישום נועד לעודד את המתמחים לקיים הסכמים ומטרתו איננה "לכבול" מתמחה למאמן ספציפי. כמו כן, הודגש כי גם לאחר הסיכום המתמחה יכול לבחון אופציות נוספות והוא רשאי אף למנוע מהמאמן החדש לבחון את הסיכום שהושג עם המאמן הקודם.

 

השופטת נאור: הכללים התקבלו בסמכות, דלתות בית המשפט פתוחות בפני העותרים

 

השופטת, מרים נאור, קבעה כי דין העתירה להידחות. בפסק הדין נקבע כי הלשכה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה נשוא העתירה וזאת מתוך סמכותה ואחריותה על מקצוע עריכת הדין בישראל. כמו כן, השופטת הדגישה כי הוכח שהמצב טרם כניסתם של הכללים לתוקף היה "מצב בעייתי שעודד הפרת הסכמים בחוסר יעילות ובחוסר תום לב".

 

בפסק הדין נכתב עוד כי אין זה הגיוני שמתמחים עתידיים במשפטים יתקשרו עם משרד עורכי דין א', ישיגו "ביטוח התמחות", וימשיכו להתראיין אצל משרדי עורכי דין חדשים כתמול שלשום. השופטת נאור הסכימה בעניין זה עם המשיבים והגדירה התנהגות זו כ"חסרת תום לב" וכ"מעודדת הפרת הסכמים". עם זאת, השופטת הותירה פתח תקווה לעותרים. בפסק הדין נקבע כי במידה ומבחן הזמן יוכיח שהכללים החדשים יוצרים תנאים פוגעניים כלפי העותרים, ייתכן ויהיה מקום לדון בסוגיה מחדש.