דוגמא למקרה של המרת נהיגה בשכרות בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

נ"ב 10029-05-11

פעמים רבות, נהגים אשר מוגש כנגדם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות מבקשים להמיר את העבירה המיוחסת להם בעבירה החמורה פחות - נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. להלן דוגמא למקרה כאמור.

יש לכם שאלה?

פורום נהיגה בשכרות

מדובר בנהג אשר בית המשפט מצא לנכון הרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וגרימת תאונת דרכים, ולזכות אותו מעבירה של נהיגה בשכרות. יצוין כי המרת העבירה התבססה במקרה זה על פערים ברישום זמן עריכת בדיקת הינשוף לנאשם על ידי השוטרת שערכה את הדו"ח. פערים אלה שמטו את הקרקע תחת קבילותם של הממצאים המדעיים והביאו לכך שהמאשימה לא הוכיחה באמצעות בדיקה זו את שכרותו של הנהג במועד האירוע. עם זאת, שורה ארוכה של ממצאים אחרים אפשרה את הרשעת האחרון בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

"שתיתי, שתיתי הרבה, אני שיכור מסטול"

על פי כתב האישום, הנאשם נהג בשכרות ובבדיקת ינשוף שנערכה לו על ידי שוטרת שהגיעה למקום (וזאת משום שהנאשם גרם לתאונת דרכים עם רכב חונה), נמדדו 550 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. השוטרת ציינה בדו"ח כי מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול חריף וכן כי האחרון אמר לה "שתיתי, שתיתי הרבה, אני שיכור מסטול, תעשי לי מה שאת רוצה רק אל תיקחי אותי לתחנה יש לי מחר עבודה". השוטרת הוסיפה כי התנהגותו של הנאשם הייתה עליזה, הוא היה רדום והתנדנד בעמידתו. כמו כן, נטען כי נערכה לנאשם בדיקת מאפיינים והאחרון נכשל בביצוע הפעולות הפשוטות שבה (הליכה על קו ישר, הצמדת אצבע לאף בעיניים עצומות וכו').

עם זאת, הפערים בין דו"ח השוטרת לבין רישומיה על פלט בדיקת הינשוף הביאו לזיכויו של הנאשם מעבירת נהיגה בשכרות. בדיקת ינשוף צריך להתבצע לנהג לאחר שהשוטר ממתין עימו 15 דקות ממועד עצירתו ועד לעריכת הבדיקה. מטרת ההמתנה הינה לוודא כי תוצאות הבדיקה תהינה אמינות (שכן אם הנהג שתה לפני הבדיקה כוסית שתייה ראשונה, הרי שהינשוף יציגו כשיכור למרות שהוא לא היה בהכרח בגילופין).

במקרה דנן, על דו"ח השוטרת נרשם – הגעתי ב-23:15, ביצעתי בדיקה ב-23:30. עם זאת, על בדיקת הינשוף נרשם – הגעתי ב-23:00. ביצעתי בדיקה ב-23:31. פערים אלה שמטו את הקרקע תחת אמינות תוצאות הבדיקה וסייעו למעשה בידיו של הנאשם. עם זאת, בית המשפט הרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וזאת מחמת שורה של סממנים אשר הצביעו על היותו בגילופין:

1. כישלון בבדיקת מאפיינים.
2. ריח אלכוהול חריף מפיו.
3. התרשמות השוטרת כי עסקינן באדם המצוי תחת השפעת אלכוהול כבדה.
4. הנאשם "הודה" כי שתה בירה כשעה לפני התאונה.
5. התנהגותו של הנאשם הוגדרה על ידי השוטרת "רדומה". כמו כן, צוין כי הנאשם התנדנד בהליכתו.
6. הנאשם בחר שלא להעיד בפני בית המשפט. הדבר חיזק את ראיות התביעה כנגדו.

"התביעה עמדה בנטל הראיה להוכחת אשמת הנאשם כי נהג תחת השפעת משקאות משכרים", כתב השופט בהכרעת הדין, "אני מזכה את הנאשם מעברה של נהיגה בשכרות ומרשיע אותו בגרימת תאונה בקלות ראש בניגוד לסע' 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה וכן נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד למסקנה 26(2) לתקנות התעבורה ביחס עם סע' 38(1) לפק' התעבורה".