סכסוכים בין שכנים בבניין משותף עלולים להגיע לערכאות המשפטיות. לעיתים, ליקויי בניה בדירה אחת, משפיעים על דירה אחרת בעקבות קיומם של קירות משותפים. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בבעל דירה אשר הגיש בשנת 2008 תביעה למפקחת על המקרקעין בתל אביב כנגד שכניו ובעקבות נזילות ונזקי רטיבות שונים. לדבריו, הנזקים נגרמו לו בעקבות איטום לקוי בדירת שכניו הנתבעים.
יש לכם שאלה?
המחלוקת המשפטית בין הצדדים הסתיימה בסופו של דבר בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם הפשרה, שכניו של התובע התחייבו לתקן את הליקויים ולבצע בדירתם ובדירתו עבודות איטום תחת פיקוח של איש מקצוע אשר מונה על ידי המפקחת על המקרקעין.
שכניו של התובע לא ביצעו את התיקונים לפי הסכם הפשרה. אי לכך, התובע פנה פעם נוספת לערכאות המשפטיות, הפעם לבית המשפט השלום בתל אביב. כעת, התובע עתר לפיצוי על פי פקודת ביזיון בית המשפט. כמו כן, התובע ביקש מבית המשפט כי יורה ל"שכנים הסוררים" לבצע את התיקונים לפי הסכם הפשרה.
הנתבעים פנו אל התובע לאחר מספר חודשים והודיעו לו על ביצוע התיקונים. עם זאת, התובע טען כי הנתבעים לא ביצעו את התיקונים עד היום, ומקל וחומר שלא בפיקוח המומחה שמונה מטעם המפקחת. זאת ועוד, התובע הדגיש כי התיקונים, ככל שבוצעו, היו בלתי יעילים והתגלתה נפיחות בתקרתו אשר העידה על רטיבות.
המומחה המקצועי מאשש את טענות התובע
המומחה אשר מונה על ידי המפקחת מסר חוות דעת מקצועית בהליך בבית משפט השלום ובמסגרתה אישר כי התיקונים בוצעו ללא פיקוחו וללא ידיעתו. כמו כן, המומחה הוסיף כי העבודות בחלקן בוצעו ברשלנות ובחובבנות. בנוגע לעבודות אשר היו אמורות להתבצע בדירתו של התובע, צוין כי הללו לא בוצעו כלל. הנתבעים העלו טענות שונות בנוגע למומחה וביקשו את מינויו של יועץ אחר. לטענתם, חוות דעתו של המומחה הייתה "סתמית ולא התייחסה לכך שלמרות שירדו במקום גשמים עזים, לא נגרם כל נזק לדירתו של התובע". אי לכך, טענו הנתבעים, העבודות שבוצעו "הוכיחו את עצמן".
בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל. השופט יאיר דלוגין קבע בפסק הדין כי התנהלותם של הנתבעים העידה על זלזול רבתי בחובות שהוטלו עליהם ובפסק הדין החלוט שניתן במסגרת הסכם הפשרה. כמו כן, נקבע גם כי העבודות אשר בוצעו על ידי הנתבעים בוצעו בעיכוב רב וזאת ללא הסבר מתקבל על הדעת.
יתרה מכך, השופט עמד על כך שהנתבעים קיבלו "אינספור הזדמנויות ואורכות לבצע את התיקונים". באשר לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי המפקחת, נקבע כי טענותיהם של הנתבעים כנגד חוות הדעת לא סתרו את האמור בה ולא התקבלה הטענה כי העבודות בוצעו אך בהעדר פיקוח. בקשתם של הנתבעים למינוי מומחה נוסף תחת המומחה הנוכחי הוגדרה על ידי בית המשפט כ"ניסיון נוסף להתחמק מחובותיהם ולגרום לסחבת". הנתבעים טענו כאמור כי עמידות העבודות בגשמים העזים הוכיחה את טיבן. עם זאת, בית המשפט קבע כי מחוות הדעת המקצועית ומעדותו של השכן התובע, ניכר כי הדברים לא היו כך.
"זלזול רבתי"
"הנתבעים במקרה דנן התנהלו כלפי התובע באופן חמור והותירו אותו שבוי ובן ערובה בידיהם", נכתב בפסק הדין, "מדובר בהתנהלות חמורה ביותר וזאת בהתחשב בעובדה שעסקינן בשכנים הגרים זה מעל זה". בית המשפט הדגיש כי השכנים הנתבעים הפרו כלפי התובע גם את חובת תום הלב אשר קיימת בין דיירים בבית משותף ונקבע כי היה עליהם לגלות רגישות גדולה יותר למצוקותיו של שכנם. "חרף כך", קבע השופט, "הנתבעים הפגינו כלפי התובע זלזול רבתי שאילץ את האחרון לחפש מזור בערכאות המשפטיות".
בסופו של היום, בית המשפט קבע כי הנתבעים ישלמו קנס לאוצר המדינה בסך 10,000 שקלים. כמו כן, הם חויבו להשלים את עבודות התיקון בהתאם לפיקוחו של המומחה. נקבע כי אי ביצוע פסק הדין הנ"ל "יעלה" לנתבעים בקנס נוסף בשיעור של 500 ₪ בעבור כל יום איחור (ללא סיבה מוצדקת). הנתבעים, כך נקבע, ישלמו גם לתובע פיצויים בסך 10,000 שקלים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
