מאז החלה ההסלמה בדרום הארץ ביום שישי האחרון, נפלו בישובי הדרום מעל 200 פצצות מרגמה ורקטות. כמיליון תושבים נאלצו להישאר בבתיהם ולהיות סמוכים למרחבים המוגנים. כמו כן, מוסדות הלימוד, החל מהפעוטונים וכלה באוניברסיטת בן גוריון והמכללות להשכלה גבוהה באזור המסוכן, נאלצו להשבית את פעילותם. כתוצאה מכך, עובדים רבים נאלצו להיעדר מהעבודה, אם בשל הצורך לשמור על ילדיהם, ואם בגין הסכנה שביציאה למרחבים בלתי מוגנים. האם העובדים יזכו לפיצויי כספי בעקבות האירועים?
יש לכם שאלה?
עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שיגר בעניין זה מכתב לשר האוצר. עיני ביקש במכתבו לפתוח במשא ומתן בין האוצר לבין ההסתדרות באשר לפיצויי שכר לעובדים. "במלחמת לבנון השנייה, בעקבות פניה דומה אשר יזמתי, הגענו לנוסחה עם האוצר אשר במסגרתה לא נפגעה פרנסתם של עובדים אשר נאלצו להישאר בבית בשל המצב הביטחוני", אמר עיני, "אני מקווה שגם הפעם ירים שר האוצר את הכפפה שנזרקה לפתחו ויסייע במניעת עוגמת נפש כפולה למאות אלפי האזרחים בדרום הארץ".
האם על פי מתווה "מלחמת לבנון השנייה"?
כאמור, עיני הפנה במכתבו להסדר שהושג בנוגע למלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. בהסדר זה נקבעה מפת ישובים אשר תושביהם הוכרו כזכאים לפיצויי. קביעת המפה הוסכמה על האוצר והסתדרות המעסיקים. עובדים בישובים אלה זכו לפיצוי בגין היעדרות מהעבודה מחמת המצב הביטחוני. במסגרת ההסדר נקבעה זיקה בין שכר העובד לבין הפיצוי מהמעסיק. אי לכך, רק מעסיקים אשר הציגו לרשות המיסים אסמכתאות בנוגע לתשלום שכר העובדים זכו לפיצוי. מדובר בהסדר אשר עוגן בשני הסכמים קיבוציים. כמו כן, בעקבותיו תוקנו תקנות מס רכוש ותקנות עבודה בשעת חירום.
הסדר זה, טען עיני, איפשר למעסיקים ולעובדים לעבור את ימי המלחמה הקשים בפגיעה כלכלית מינימאלית. יודגש כי ההסדר היה פרי משא ומתן אינטנסיבי ולא היה מדובר בעניין של מה בכך. עם זאת, למרות הקושי, השכילו הצדדים לגשר על הפערים ולהתקין הסדר אשר יקל במעט על מצוקתם של העובדים והאזרחים בצפון הארץ שנפגעו מבחינה כלכלית בגין המלחמה. כמו כן, יצוין כי תקדים זה יושם גם במסגרת מבצע עופרת יצוקה.
מבחינת ההסלמה בדרום, גורמים בהסתדרות סבורים כי מרבית הנפגעים בציבור העובדים במקרה זה הינם הורים אשר נאלצו להפסיד ימי עבודה על מנת להישאר בביתם עם ילדיהם (בעקבות ביטול הלימודים). כמו כן, ההסתדרות ביקשה במסגרת המכתב לדון בעניינים נוספים ככל שיעלו, ואשר אינם מוסדרים בתקנות, בהסדרים קודמים ו/או בחקיקה.