ע"ב 2248/07
"התאחדות המלאכה והתעשייה", ארגון מעבידים אשר הינו צד להסכם קיבוצי אשר נערך מול הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הגיש תביעה כנגד מעביד עצמאי לתשלום דמי טיפול בעבור תקופה של כארבע שנים. הארגון טען כי היות והוא צד להסכם קיבוצי אשר חל גם על מעבידים בתעשיית החשמל, המתכת והאלקטרוניקה, הרי שהנתבע, בעל עסק למכירת ראשי דיו למדפסות, חותמות גומי ומתנות, חייב לשלם לו דמי טיפול ארגוני מקצועי. הארגון התובע טען כי למרות שבעל העסק היה חבר בארגון מעבידים אחר, החוק קובע כי חברי התאחדות חייבים לשלם דמי טיפול גם בסיטואציות כגון דא.
יש לכם שאלה?
בעל העסק טען כי יש לדחות את התביעה. לטענתו, הוא היה חבר בארגון אחר, "לשכת התעשייה והמסחר", משנת 2005, ולפיכך הוא היה פטור מתשלום כפול של דמי טיפול. בעל העסק טען כי הוראת החוק אשר אליה הפנה הארגון התובע הינה "הוראה הפוגעת בחופש הבחירה". לדבריו, הוראה זו, המחייבת חברי התאחדות לשלם דמי טיפול כפולים גם כאשר הם חברים בארגון מעבידים אחר, נגועה באפליה אסורה ודינה להתבטל. בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות.
בפסק הדין נקבע כי הנתבע, אשר הפעיל חנות לממכר מתנות, לא היה בעל עסק אשר ניתן להגדירו כ"מפעל בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה". השופטת דלית גילה התייחסה בעניין זה גם לטענות ארגון המעבידים בנוגע למכירת דיו למדפסות, חריטה על שלטים קטנים וחותמות גומי. אי לכך, השופטת ציינה כי התובע לא היה חייב בדמי טיפול וזאת משום שההסכם הקיבוצי בין הארגון התובע להסתדרות לא חל עליו.
למעלה מן הצורך, השופטת התייחסה גם להוראות החוק הרלבנטית והגדירה אותה "אפליה אסורה". בפסק הדין נקבע כי מדובר באפליה של מעבידים המשתייכים לענפי המלאכה או התעשיה, אשר מוצאים עצמם בגין ההוראה בחיוב כפול, וזאת כאשר מעבידים המשתייכים לענפים אחרים (כגון השירותים ו/או המסחר), אינם "נמצאים בסכנה זו". אי לכך, השופטת קבעה כי יש לבטל את העדרו של הפטור במקרה של חברות בארגון מעבידים אחר. נקבע כי לא הייתה לארגון התובע עילת תביעה כנגד בעל העסק הנתבע.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
