בית המשפט השלום בתל אביב דחה תביעת לשון הרע אשר הוגשה כנגד עיתון "ידיעות אחרונות". התביעה, אשר הוגשה על ידי חייל, עסקה בתמונתו של האחרון אשר פורסמה בעיתון. השופטת קבעה כי בפרסום לא היה כל לשון הרע, והחייל לא היה מזוהה עם האמור בכתבה. הכתבה נשוא התביעה פורסמה בדצמבר 2004, ערב יישומה של תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף.

 

תמונתו של החייל, אשר משתייך לעדה הצ'רקסית, פורסמה לצד כותרת: "גלויה לחייל - נשבעת להכות את האויב ולא לסייע לו". הכתבה סיפרה על גלויה אשר נשלחה על ידי "המטה העולמי להצלת העם והארץ" (ארגון רבנים אשר ניהל קמפיין כנגד תוכנית ההתנתקות). גלויה זו, אשר הופצה בעותקים רבים, חולקה בקרב חיילים וניסתה לשכנע את האחרונים לסרב פקודה כאשר ייקראו לפעולה בתוכנית ההתנתקות.

 

יש לכם שאלה?

פורום לשון הרע

 

התמונה על הגלויה הייתה תמונתו של החייל התובע. לדבריו, הוא הצטלם לגלויה בתום לב וזאת לבקשתו של עובד בחנות צילום. החייל טען כי פרסום הגלויה בעיתון הפך אותו ללעג וקלס בכפרו. אי לכך, האחרון הגיש תביעה כנגד "ידיעות אחרונות" על סך של 200,000 שקלים. העיתון טען כי מדובר בתביעה קנטרנית אשר דינה להידחות. כמו כן, הנתבעים שיגרו לקבוצת הרבנים אשר הפיקה את הגלויה, הודעת צד ג'.

 

מקרה קלאסי של "אמת לשעתה"

 

בית המשפט קבע כי כאשר הוא נדרש לבחון האם פרסום מסוים עלה כדי לשון הרע, עליו לבחון את הפרסום ממשקפיו של האדם הסביר ולא על בסיס רגשותיו של הנפגע. השופטת הפנתה בפסק דינה לפסק דין אשר ניתן לאחרונה במסגרת תביעתו של סרן ר' כנגד אילנה דיין. בפסק דין זה, בית המשפט העליון קבע כי בחינת לשון הרע לא תעמוד רק על המילים המדויקות בהן עשה המפרסם שימוש, אלא תבחן גם את הנסיבות החיצוניות אשר היוו רקע לפרסום. במקרה דנן, נקבע בפסק הדין, לא היה בתמונה ו/או בכתבה דבר אשר היה עלול לבזות את התובע מבחינה אובייקטיבית. השופטת הוסיפה גם כי דינן של טענותיו של התובע בדבר נסיבותיו האישיות (השתייכותו לעדה הצ'רקסית) להידחות.

 

בנוגע לאופן לקיחת התמונה, השופטת ציינה כי סביר להניח שאין לקבל את טענותיו של התובע בנוגע ל"רמאות". השופטת קבעה כי ככל הנראה נאמר לחייל כבר עם צילומו מהי מטרת הצילום, והאחרון סבר כי מדובר בלשון הרע רק לאחר שזכה לתגובות מעורבות בכפרו. השופטת קבעה כי ההלכה אשר נקבעה בבית המשפט העליון, לפיה אין לשון הרע בפרסום "אמת לשעתה", התקיימה גם במקרה דנן. בסופו של היום, התביעה נדחתה והתובע חויב בתשלום 13,000 שקלים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (הן לעיתון והן לארגון הרבנים).