נציבת תלונות השוטרים והסוהרים קיבלה את קבילתו של שוטר לקבל "שעת אם" מכוח חוק עבודת נשים, וזאת למרות שמדובר בזכות הנתונה בד"כ לנשים לאחר לידה. השוטר, אשר נשוי לרופאה, טען כי הוא זכאי לקבל "שעת אם" וזאת משום שאשתו, בשל עבודתה מרובת המשמרות, איננה יכולה "ליהנות מזכותה לפי החוק".
יש לכם שאלה?
הסעיף המדובר הינו סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים. על פי סעיף זה, עובדת לאחר תום חופשת הלידה רשאית לקצר את יום עבודתה בשעה אחת, וזאת בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה. על פי החוק, אין לנכות את השעה הנ"ל משכרה של העובדת. הזכאות לנכות שעה מיום העבודה לאחר תום חופשת הלידה "תקפה" לארבעה חודשים. החוק מוסיף וקובע כי במידה והאישה אינה יכולה לממש את הזכות, היא רשאית להעביר אותה לבן זוגה. העברת הזכות לבן הזוג נעשית בהתאם למספר קריטריונים.
נוהלי המשטרה לעניין זה קובעים כי שוטר רשאי לקבל את "שעת האם" הנ"ל במידה ומתקיימים התנאים הבאים:
- האישה עובדת במשרה מלאה.
- האישה איננה מנצלת את זכותה.
- לבני הזוג יש שני ילדים לפחות מתחת לגיל 13.
במקרה דנן, השוטר עמד בתנאים המדוברים. הוא הציג את העובדות לפני מפקדיו אך קצינת משאבי האנוש דחתה את בקשתו. בעקבות כך הוא "נאלץ" להגיש קבילה לנציבה. הנציבה קבעה כי יש לקבל את הקבילה וזאת משום שההחלטה בעניינו של השוטר התקבלה בניגוד לנוהלים. באתר "הארץ" דווח כי המשטרה טוענת שהבקשה של השוטר אושרה ללא קשר לקבילה.