ס"ע 9745-07-09
עובדים רבים נאלצים להתמודד עם שינויים משמעותיים במקום העבודה שלהם. לעיתים, בעיקר כאשר מדובר בעובדים המועסקים דרך חברות קבלן או רשתות גדולות, השינוי עלול לבוא לידי ביטוי בדמות "אתר עבודה חדש לחלוטין". לדוגמא, רשת מזון מחליטה על ניוד עובד מסניף אחד לסניף אחר. האם עובד אשר העברתו למקום העבודה החדש האריכה באופן משמעותי את יום העבודה שלו (בגין הנסיעות הנוספות), זכאי להתפטר בדין מפוטר? האם מדובר בהרעת תנאים מוחשית המצדיקה הגנה מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים?
יש לכם שאלה?
התובע במקרה דנן היה תושב יוקנעם אשר עבד דרך חברת ניקיון במפעל "כתר פלסטיק" ביוקנעם. בדצמבר 2008, חברת הקבלן פנתה לעובד והודיעה לו על הפסקת עבודתו במפעל ביוקנעם. כמו כן, הוצע לאחרון לעבור ולעבוד בשני אתרים אחרים אשר פעלו עם החברה – בלב המפרץ בחיפה, או באתר בזיכרון יעקב. התובע סירב לעבור לאתרים החלופיים והתפטר מעבודתו. לטענתו, הוא התפטר בנסיבות אשר הצדיקו תשלום פיצויי פיטורים.
התפטרות בדין מפוטר, האמנם?
בית הדין לעבודה סבר אחרת. בפסק הדין הודגש כי התובע הודה בעצמו כי הסיבה להפסקת עבודתו במפעל "כתר פלסטיק" הייתה צמצום במספר העובדים. לא היה מדובר בעבודה אשר הופסקה בשל חילופי קבלן או הפסקת התקשרות. בית הדין הוסיף וציין כי החברה הציעה לתובע מקומות עבודה חלופיים סבירים, אך התובע לא התרצה ובחר להתפטר. "איננו מקבלים את טענותיו של התובע בדבר הרעה מוחשית בתנאי העסקתו", נכתב בפסק הדין, "סירובו לקבל את הצעות העבודה החלופיות איננו יכול לזכות אותו בפיצויי פיטורים".
לגבי המרחק, בית הדין ציין כי המרחק מיוקנעם, מקום מגוריו של התובע, לחיפה, מקום עבודתו האפשרי החדש של האחרון, היה בסך הכל 20 ק"מ. כמו כן, בין מקום המגורים למפעל היה קו אוטובוס ישיר ועל כן הדבר לא עלה כדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה שיש בה כדי להקים לעובד זכאות להתפטר בדין פיטורים. למעשה, הוכח כי הסיבה להתפטרות לא הייתה ההרעה המוחשית אלא הסירוב לעבוד מחוץ ליוקנעם. בנסיבות אלה, בית הדין קבע כי אין לפסוק לתובע פיצויי פיטורים.