ערעור (מחוזי) 101/11


חיילים רבים נוהגים במהלך השירות ברכבים צבאיים. לעיתים, מדובר ברכבי קרב (כגון טנק או נגמ"ש), ולעיתים עסקינן ברכבים מעין אזרחיים (ג'יפ סופה, מיכלית מים, תובלתית, האמר צבאי וכדומה). נהיגה על הרכבים הצבאיים הנ"ל דורשת רישיון מיוחד. גם כאשר מדובר ברכבים כביכול אזרחיים, הרשות לנהוג בהם נתונה רק למי שמוסמך לכך על פי פקודות הצבא.

 

יש לכם שאלה?

פורום נהיגה בשכרות

פורום מהירות מופרזת

פורום דוחות תנועה

 

יתרה מכך, הצבא משתמש ברכבים בדרכים "מיוחדות" (כגון שבילי שטח או בסמוך לגבול) ועל כן ישנן הוראות צבאיות לשימוש ונהיגה ברכבים אלה במקומות שונים (לדוגמא, חיוב חבישת קסדה). עבירות תעבורה ברכבים צבאיים עלולות להשליך גם על חייו האזרחיים של החייל. להלן דוגמא למקרה בו רישיון נהיגה נפסל בגין עבירות שבוצעו על האמר צבאי.

 

נסיבות המקרה


בינואר 2011, בשעה 11:00 בצהריים, נהג חייל ברכב "האמר" צבאי ללא רשות ושלא למטרות צבאיות. באותו הזמן, החייל, המערער, שימש כמפקד משימת הסיור בסמוך לגבול מצרים. אי לכך, הוא השתתף בנסיעת סיור בראשות כוח אשר כלל אותו, נהג ושני לוחמים. לאחר כשעתיים החליט המערער לעצור את הכוח לשם התרעננות. במהלך ההפסקה, הנוסעים ירדו מהרכב ונעמדו במרחק של כ-10 מ' ממנו.

 

בשלב זה, המערער נטל את הרכב ויצא לנהוג בו. הוא נהג במכונית ללא רישיון מתאים, בניגוד להוראות הצבאיות, כאשר הוא אינו חובש קסדה לראשו, ובמהירות אשר לא תאמה את תנאי הדרך. לאחר כחצי דקה איבד המערער את השליטה על הרכב וגרם לתאונה. יצוין כי הייתה זו הפעם הראשונה בה הוא נהג ב"האמר צבאי". כמו כן, יודגש כי הנהיגה ברכב הנ"ל דורשת "היתר מיוחד". המערער נחבל בתאונה חבלה של ממש, והוא הובהל לבית החולים לקבלת טיפול רפואי. לכלי הרכב נגרם נזק אשר הוערך בכ-26,000 שקלים.


בעקבות האירוע, המערער הורשע בשורה של עבירות כגון שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא ועבירות תעבורה כנהיגה בקלות ראש. בשל הרשעתו נגזרו על האחרון עונשים שונים וביניהם פסילה למשך שנתיים מהחזקת רישיון נהיגה. ב"כ המערער טען כי העונש אשר הוטל על מרשו היה עונש חמור דיו שהיה בו כדי להצדיק את התערבות ערכת הערעור. לדבריו, יש לבטל את רכיב המאסר, להמירו בקנס, ולקצר באופן משמעותי את פסילת הרישיון.

 

טענות הסנגור והחלטת בית המשפט המחוזי


הסנגור טען כי היה ראוי להקל בעונשו של המערער וזאת בשל נסיבות ביצוע העבירה, ונסיבותיו האישיות של הנאשם. עורך הדין הדגיש כי הנסיעה שבוצעה על ידי מרשו הייתה קצרה ביותר ונמשכה כ-30 שניות לערך. כמו כן, ב"כ המערער הדגיש כי האחרון הביע צער רב על המקרה ולא אפיינו את התאונה היבטים נוספים כגון שכרות, תכנון, ביצוע בצוותא וכדומה. לגבי נסיבותיו האישיות של המערער, נטען כי מדובר באדם אשר משרת בצבא בתפקיד לוחם ובכוונתו להמשיך ולתרום למדינה ולצבא.


בית המשפט קבע כי יש לקבל את ערעורו של החייל, אך באופן חלקי בלבד. "אין מקום להקל ראש במעשים אשר בוצעו על ידי המערער", נכתב בפסק הדין, "אנו רואים את עם התביעה עין בעין בכך שראוי להרתיע חיילים מפני נטילה בלתי מורשית של רכבים צבאיים, קל וחומר כאשר הנהג איננו מיומן בנהיגה ברכב".


עם זאת, בית המשפט ציין כי שורה של נסיבות לקולא הצדיקו במקרה זה התחשבות במערער, אשר הינו לוחם ומפקד. נקבע כי אין ספק ש"פסילת רישיון הנהיגה לתקופה כה ארוכה עלולה לגרום לגדיעת תהליך התערותו של המערער בחיים האזרחיים, וכן לנזק קשה לאימו הנכה ולאביו, הסובל גם הוא מבעיות רפואיות משמעותיות". כמו כן, בית המשפט ציין כי לא ניתן גם להתעלם מהפגיעות הגופניות שנגרמו למערער באירוע. אי לכך, עונש הפסילה הופחת ל-10 חודשים בלבד.