פיטורים בגלל חשיפת שחיתות, האמנם?

תע"א 1019-07

מנהל סניף מוסקבה בג'וינט ישראל הגיש כנגד הג'וינט תביעה וזאת לאחר טענות כי פוטר בעקבות חשיפת שחיתות בארגון. הג'וינט טען, לעומת זאת, כי פיטוריו של התובע היו בשל האווירה העכורה בינו לבין מנכ"ל הארגון, וכן בשל משבר ביחסי האמון בין השניים. הפרשה החלה, לטענת התובע, עם הגשת תלונה בשנת 2005 על ידי מנהל הג'וינט במוסקבה. בתלונה, אשר הוגשה למנכ"ל הג'וינט, נטענו טענות שונות בדבר "אי סדרים בשיפוץ מתנ"ס באזור". אי לכך, מנכ"ל הג'וינט מינה עורך דין מטעמו על מנת לבדוק את הטענות.

יש לכם שאלה?

פורום חוזה עבודה

פורום זכויות מעסיקים

פורום פיצויי פיטורים

פורום בית דין לעבודה

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

התובע שיתף בהתחלה פעולה עם הבודק אך בשלב מסוים, ועוד בטרם הבודק הספיק לסיים את עבודתו, שלח הוא מכתב למנכ"ל אשר תוכתב לעובדים נוספים, והטיח ביקורת קשה בהתנהלותו של סמנכ"ל הכספים בג'וינט ומנהל הנכסים בארגון. התערבותו של התובע, תוך הטלת דופי בעובדים בכירים אחרים, יצרה משבר אמון של ממש בין המנכ"ל לבינו. בינתיים, הבוחן גילה כי אכן נפלו פגמים ואי סדרים במכרז לגבי המתנ"ס במוסקבה. עם זאת, הבוחן קבע כי אי סדרים אלה לא הצדיקו נקיטת הליכים ומסקנות אישיות כנגד המעורבים. חרף המלצותיו ה"רכות" של הבוחן, נערך לתובע שימוע והוא פוטר מעבודתו.

האם מדובר בפיטורים בשל חשיפת שחיתות?

המנהל טען, במסגרת תביעה אשר הוגשה כנגד הג'וינט, כי פיטוריו נבעו ממניעים אישיים ובשל חשיפת השחיתויות. לטענתו, פיטורים אלה, לאחר כ-19 שנה, היו חייבים לזכות אותו בפיצויים מוגדלים או לחילופין בביטול ההליך והשבתו לעבודה. בכתב התביעה צוין כי מדובר ב"עובד מצטיין" אשר לא הייתה לפיטוריו ולו סיבה טובה אחת. כמו כן, התובע טען כי מינויו של הבודק במקרה דנן היה לקוי וזאת משום שהאחרון העביר, תוך כדי בדיקה, נתונים שונים למנכ"ל. העברת נתונים זו, טען התובע, העידה על כך כי מדובר בבוחן לא אובייקטיבי. זאת ועוד, התובע טען כי הוא זומן לשימוע בגין "העדר יכולת ניהולית" אך במהלך הדיון הופרכה טענה זו באופן מוחלט והשימוע התמקד ב"משבר האמון".

הג'וינט טען כי מדובר בפיטורים בשל "התנהגות חסרת רסן" מצידו של המנהל. הנתבעת טענה כי ההתנהגות הנ"ל גרמה למשבר אמון כה גדול עד אשר לא הייתה ברירה אלא לסיים את העסקתו של התובע, עם כל הצער שבדבר. בנוגע לשחיתות, נטען כי הפיטורים לא היו קשורים כלל לחשיפת שחיתות. יתרה מכך, טענה הנתבעת, שחיתות כאמור לא הוכחה.

בית הדין: "לא הוכח קשר בין חשיפת שחיתות לכאורה לפיטורים"

בית הדין לעבודה קיבל את טענות הג'וינט לכך שלא נמצאה כל זיקה ממשית בין פיטורי התובע לבין הגשת התלונה בנוגע לשחיתות. עם זאת, השופטת, יפה שטיין, ציינה כי ניכר שהתובע האמין בכל ליבו בשחיתות המדוברת והוא היה סבור כי הוא פועל לטובת הארגון. "התובע היה בטוח שהוא מסייע בהתנהגותו למנוע את הטיית המכרז", קבעה השופטת בפסק דינה. עם זאת, השופטת ציינה כי לא יכול להיות ספק שהאווירה בין הצדדים הייתה כה עכורה עד אשר לא היה מנוס מהיפרדות מהתובע.

בנוגע להתנהלותו של הבוחן, נטען כי רק לאחר שהאחרון מסר את מסקנותיו, התובע העלה השגות שונות בנוגע למינויו ופעילותו. בנוגע למסקנותיו של הבוחן על המכרז המדובר, נטען כי למרות שהוא לא היה אמור לשתף את המנכ"ל בתהליך הבדיקה, ו/או למתוח ביקורת על התובע, לא היה בכך כדי לפגוע באמינות ממצאיו.

לסיכום, נקבע כי התובע פוטר בשל שיקולים עניינים אשר לא היו קשורים לחשיפת השחיתות הלכאורית. עם זאת, נפסק כי גם הג'וינט לא היה חף מפגמים בהליך המדובר. פגם אחד מצאה השופטת בהתנהלות השימוע. השופטת קבעה כי התובע זומן לשימוע בגין "העדר יכולתו הניהולית" וזאת כאשר מהות השימוע הייתה "משבר אמון בין הצדדים". הפגם השני אותו "איתרה" השופטת בהליך הפיטורים היה כי דעתו של הבוחן, אשר שיתף את המנכ"ל במהלך הבדיקה, תרמה לפיטוריו של התובע. בסופו של היום, נקבע כי התובע לא יושב לעבודתו אך הוא יזכה לפיצויים נוספים בשיעור ארבע משכורות מלאות.