ועד בית בתור מעסיק - יחסי עובד מעביד בין ועד בית לעובדים חיצוניים

תחזוקת בניין מגורים משותף איננה משימה פשוטה כלל וכלל. תחזוקה זו, אשר האחריות עליה מוטלת על פי רוב על ועד הבית, מחייבת גם התנהלות מול בעלי מקצוע חיצוניים.

יש לכם שאלה?

פורום זכויות מעסיקים

פורום חוזה עבודה

פורום בית דין לעבודה

בעלי מקצוע אלה יכולים להיות עובדים קבועים (כגון מנקים, חצרנים, גננים, עובדי תחזוקה וכדומה) או עובדים "למשימות מיוחדות" (לדוגמא, אינסטלאטור, טייח וכיוצא בזה). פעמים רבות, העבודות אשר נדרשות מבעל המקצוע הינן עבודות "פשוטות" והתשלום בגינן איננו גבוה. לא אחת, ההתקשרות עם בעל המקצוע נעשית במתכונת חופשית ובעל פה.

ועדי בית רבים סבורים כי ההתקשרות ה"צנועה" עם בעל המקצוע איננה מקימה יחסי עובד מעביד ו/או אחריות מתוקפם. לדוגמא, לא אחת ועד הבית איננו יודע כי הוא חייב כלפי בעל המקצוע חובות מתוקף היותו המעסיק בפועל. חובות אלה יכולות להיות זכויות עובדים כגון נסיעות ופיצויי פיטורים, או חובות מבחינה בטיחותית במקרים של תאונות עבודה וכדומה.

ועדי בתים "נאלצים" לעיתים להתמודד עם חובותיהם הנ"ל וזאת לאחר שה"עובד" מגיש כנגדם תביעה בבית הדין לעבודה לאחר תום ההתקשרות. בתביעות אלה, ה"עובדים" עותרים לתשלום זכויות נוספות וזאת מתוקף קיומם של יחסי עובד ומעביד בינם לבין הבניין המשותף (שוועד הבית הוא נציגו).

בניגוד ליחסים בין מזמין שירות וקבלן שירות (לדוגמא, כאשר מוזמן אינסטלאטור לתיקון צינור בבניין), יחסי עובד מעביד הינם סטאטוס משפטי הכולל בתוכו חובות וזכויות. במקרים הפשוטים, סטאטוס זה הינו תוצאה של חוזה בין וועד הבית לבין ה"עובד" אשר במסגרתו מוגדרים היחסים בין הצדדים. במקרים מסובכים יותר, קביעת היחסים מונחת לפתחו של בית הדין לעבודה.

יש לציין כי גם חוזה התקשרות אשר מחריג את היחסים באופן מפורש מהיותם יחסי עובד מעביד, אין בו די. לעיתים, בית הדין לעבודה יקבע כי בין הצדדים התקיימו יחסים כאמור, וזאת חרף "ההסכמה" בחוזה. מדובר למעשה בקביעה אובייקטיבית אשר נעשית בהתאם לנסיבות המקרה, ולא בכפוף לאופן בו הצדדים ראו את ההתקשרות.

קביעת יחסי עובד מעביד, הכיצד?

קביעתם של יחסי עובד מעביד בבית הדין לעבודה הינה סוגיה אשר נשפכו עליה קיטונות דיו במרוצת השנים. על פי רוב, בית הדין לעבודה בוחן את היחסים בהתאם להתנהלות הצדדים בפועל ובכפוף למבחן הנקרא "המבחן המעורב". המבחן העיקרי במבחן זה הוא "מבחן ההשתלבות". מטרתו של מבחן ההשתלבות, אשר מורכב מפאן חיובי ומפאן שלילי, הינה לבחון באיזו מידה השתלב העובד במפעל.

הפאן החיובי בוחן האם בעל המקצוע "השתלב" במפעל, דהיינו האם הוא היה חלק מה"עובדים של ועד הבית". הפאן השלילי בוחן האם בעל המקצוע לא היה בעל עסק עצמאי. כמו כן, נבחנים פרמטרים שונים כגון היקף העבודה, הזכות להתפטר או לפטר, תשלום המשכורת (אופן התשלום, מועד התשלום), מבחן הפיקוח (מי פיקח על עבודתו של ה"עובד") וכדומה. מבחנים נוספים בסוגיות אלה בודקים מי סיפק את חומרי הגלם והציוד לעובד, האם העובד הוציא חשבוניות מס לוועד הבית בגין עבודתו, האם העובד נטל בעבודתו "סיכונים כלכליים" (משל הוא היה בעל עסק עצמאי) וכו'.

חובות החלות על המעביד

במידה וועד הבית הוכר כמעסיקו של העובד, הרי שחלות עליו שורה של חובות. לדוגמא, הוא חייב לדווח על העובד לביטוח לאומי ולשלם בגינו את ביטוח הבריאות הממלכתי ואת דמי הביטוח הלאומי. יצוין כי בניגוד ל"חצרן" (אשר עוסק בטיפול בגינה ובבניין), חובות אלה אינם חלים על העוסקים בגננות.

ועד הבית צריך לרשום את העובד בביטוח לאומי ואחת לחצי שנה להעביר דיווחים לגביו למל"ל (בעשירי לינואר ובעשירי ליולי). דו"ח זה נעשה על ידי מסירת פנקס מיוחד שנשלח על ידי המוסד לביטוח לאומי עם הדיווח הראשון. התשלום לביטוח לאומי מורכב ממשכורתו של העובד ומתוספת מצד המעסיק.

יודגש כי התשלום לביטוח לאומי הינו משמעותי. ראשית, העסקה ללא רישום בביטוח לאומי הינה עבירה פלילית הרובצת לפתחו של המעסיק. שנית, במידה והעובד ייפצע, חס וחלילה, במהלך עבודתו, סביר להניח כי הוא יפנה לביטוח לאומי על מנת להיות מוכר כנפגע עבודה. אי תשלום הביטוח הלאומי עלול במקרים אלה "לחזור כמו בומרנג" לוועד הבית.

עובדים זכאים לשורה של זכויות אשר הבולטות בהן מבחינת וועדי בתים הינן דמי נסיעות, ימי חופשה ודמי מחלה. כמו כן, במידה וועד הבית מעוניין להפסיק את ההתקשרות, עליו למסור לעובד הודעה מוקדמת לפני פיטוריו ולשלם לו פיצויי פיטורים (בהתאם לוותקו במקום). מיותר לציין כי במקרים בהם העובד מועסק במשך שמונה שעות ביום, או בהיקף רחב יותר, חלות על המעביד חובות נוספות.

עגנו את ההתקשרות בהסכם

כפי שניתן לראות מהדברים שנאמרו לעיל, ההתקשרות בין בעלי מקצוע לבין וועדי בתים יכולה להיות מורכבת ביותר. אי לכך, מומלץ בהחלט לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, בין אם מתוכננת התקשרות עתידית ובין אם ההתקשרות כבר מתקיימת בפועל במשך תקופה (ואף תקופה ארוכה).

ההמלצה הטובה ביותר מבחינה זו הינה עריכת הסכם ברור ומפורט. במידה וועד הבית מעוניין למנוע את היווצרותם של מערכת יחסי עובד מעביד, עליו להגדיר חוזה ברור הכולל היבטים שונים של התקשרות קבלנית (לדוגמא, קבלת שכר בהתאם לקבלות, הגדרות מפורשות המחריגות את היחסים כיחסי עובד מעבידו וכדומה). לא אחת, עסקה ללא הסכם הינה כ"פרצה הקוראת לגנב".