כשלון תמורה והתנגדות לביצוע שטר

התנגדות לביצוע שטר הינה בקשה נפוצה אשר נשמעת במסדרונות ההוצאה לפועל. לא אחת, מושך השיק טוען כי אין לבצע את השטר וזאת מחמת טענות הנוגעות לעסקה, לשטר, למערכת היחסים בין הצדדים וכדומה.

יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לביצוע שטר | טענת פרעתי

פורום שיקים חוזרים | גביית חובות

פורום איחוד תיקים

פורום חשבון מוגבל

אחת הטענות הפופולאריות בעניין זה הינה כשלון תמורה. מדובר אפוא בטענה לפיה מושך השיק מסר את השטר למוכר, בעבור תמורה מסוימת אשר לא התקבלה. דהיינו, כשלון תמורה הינו מצב בו ניתן שטר בעבור תמורה מסוימת אך תמורה זו לא התקבלה בפועל. במסגרת הגנה זו, המתנגד לביצוע השטר טוען כי הוא לא קיבל את התמורה בגין השטר ועל כן אין להורות על פירעון השיק.

אוחז כשורה, מיהו?

כשלון תמורה הינה טענת הגנה היפה בדרך כלל כלפי צדדים קרובים – דהיינו, קרבה בין מושך השיק לבין הנוטל. טענה זו איננה טובה כלפי צדדים רחוקים אשר יש בהם אוחז כשורה. טענת כשלון תמורה עומדת לזכותו של מי שנטל את השיק בעבור תמורה אשר לא התקבלה בסופו של היום. עם זאת, במידה ונוטל השיק העביר את השטר לצד שלישי תם לב, וגם אם התמורה למושך השיק לא נמסרה, החוק יעדיף בדרך כלל את קיום השיק על פני ביטולו.

במקרה זה, הצד השלישי הינו "אוחז כשורה" בשיק וזאת משום שהוא קיבל את השטר לא מהחייב אלא מאדם אחר. צד שלישי זה הינו אוחז כשורה במידה והוא קיבל את השיק בגין תמורה ובתום לב, ובכפוף לכך שהוא לא ידע כי בשיק נפל פגם כלשהו או שהיו קיימות טענות של החתום על השיק בנוגע לפירעונו.

אוחז כשורה בשיק צריך להוכיח אפוא מספר תנאים – תום לב, תמורה בעבור השיק שהוסב אליו, אי ידיעה אודות פגמים בעסקה בין מסב השיק לחתום על השיק, אי ידיעה אודות היו פגמים בזכותו של מחזיק השיק, ואי ידיעה אודות קיומן של טענות בנוגע לפירעון השיק. כמו כן, עליו להוכיח כי הוא קיבל את השיק בטרם המועד המיועד לפירעונו. במידה והזוכה לא יעמוד בתנאים הנ"ל, החייב יוכל לטעון גם כנגדו טענות בדבר כישלון תמורה.

למעשה, כשלון תמורה הינה אחת הטענות השכיחות ביותר בקרב חייבים בהוצאה לפועל. לא אחת, חייבים אלה טוענים כי אין לבצע את השיק המקים את חובם וזאת בגין העדר תמורה וכשלון תמורה. הדוגמא הקלאסית לכך הינה מקרה בו אדם מסר שיק בעבור שירות מסוים, אך השירות לא התקבל והאחרון מבקש שלא לפרוע את השיק שניתן בגינו.

כשלון תמורה – מלא, חלקי בלתי קצוב וחלקי קצוב

כשלון תמורה מתחלק לשלוש רמות – מלא, חלקי בלתי קצוב וחלקי קצוב. הדרך הטובה ביותר בעבור החייב הינה הוכחה כי מדובר בכישלון תמורה מלא. כשלון תמורה מלא הינה הגנה כנגד שטר, לרבות בין צדדים סמוכים, באחד משני המקרים הבאים – במידה ומוכר הסחורה לא סיפק את הסחורה שהבטיח, או במידה והמוכר סיפק חלק מהסחורה או סיפק סחורה שאינה מתאימה למוסכם ו/או למקובל בין הצדדים והרוכש הודיע על ביטול החוזה, בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 וסעיף 14 לחוק המכר.

כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב הינו כשלון תמורה אשר המקרה הקלאסי שלו הוא כאשר מסופקת סחורה פגומה שאיכותה נפל מן המוסכם או המקובל בין הצדדים. היות והערכת שווי התמורה החלקית עלול להימשך זמן רב, וזאת משום שיש לערוך חשבון המאזן בין הסחורה לבין הנזק, כשלון תמורה חלקי זה לא יכול להיות הגנה טובה בתביעה שטרית. התרופה של הנפגע במקרה זה תימצא בהגשת תביעה לפי עסקת היסוד להשבת חלק מהמחיר החוזי של העסקה.

כשלון תמורה חלקי קצוב – מדובר במקרים בהם כשלון התמורה הינו חלקי אך ניתן לאמוד אותו בקלות יחסית. פרופ' לרנר סיכם את ההלכה הנוגעת למהות כשלון התמורה החלקי הקצוב באופן הבא. מדובר בכשלון תמורה הבא לידי ביטוי במקרים בהם המוכר סיפק חלק מכמות הסחורה המוסכמת, והיחידות לפי ההסכם היו "יחידות זהות במחיר אחיד לכל יחידה".

דהיינו, מסירת חלק מן היחידות היווה כשלון תמורה חלקי וקצוב. במקרים אלה, די בפעולה חשבונית פשוטה על מנת להעריך את הנזק שנגרם לרוכש, ואין צורך לפתוח ב"דרישה וחקירה של עדים" או עמידה על היחס המורכב שבין שווי הממכר שהוסכם, אשר לגביו ניתנה תמורה, לבין שווי הממכר בפועל.

לרנר התייחס לכך בספרו - "במקרה זה גובר האינטרס למנוע ריבוי הליכים משפטיים, ולכן מתיר בית המשפט להתגונן נגד השטר בטענת הכישלון החלקי, לחשב את שיעורו, ולפסוק באופן חלקי לטובת האוחז. עם זאת, כאשר כשלון התמורה החלקי הוא בלתי קצוב, עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה הייתה גורעת מערכו של השטר".

מורכבות מצבי הביניים

כפי שצוין לעיל, כשלון תמורה הינה טענה נפוצה במסגרת התנגדויות לביצוע שטר. כאשר התמורה לא סופקה כלל, או כאשר מדובר היה באספקת תמורה חלקית וקצובה, סביר להניח שהדרך להתנגדות בגין העדר התמורה איננה מורכבת יתר על המידה. עם זאת, בתי המשפט מתמודדים מדי יום עם מצבים מסובכים הרבה יותר. לדוגמא, האם אימו של ילד אשר עזב את חוג הקראטה באמצע השנה תהיה חייבת לשלם את השיקים הנותרים? האם שוכר בדירה אשר עזב את הנכס בגין אי תיקון סתימה רשאי לבטל את השיקים אשר נמצאים בידי בעל הבית?

היות ועסקינן בסיטואציות מורכבות, והיות ובתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ובהתאם לחוק ולפסיקה, מומלץ לפנות במצבים אלה לעורכי דין העוסקים בתחום זה.