תע"א 1504-10
אדם אשר עבד בתחנת דלק במשך כ-10 שנים פוטר לאחר שנתפס מסייע בגניבת סולר. האם האחרון זכאי לפיצויי פיטורים למרות פיטוריו המיידיים ועילתם? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה. עובדות המקרה הינן כדלקמן. התובע הועסק בתחנת הדלק במשך כעשר שנים. בשלב מסוים, גילה אחד מלקוחות תחנת הדלק, אשר רכביו תודלקו אצל החברה הנתבעת באמצעות דלקן, כי נעשית גניבת סולר על חשבונו על ידי עובד מטעמו בשם סאמר. הלקוח עדכן בעניין את חברת הדלק והחלו מגעים להתחקות אחר מקור הגניבה.
יש לכם שאלה?
לאחר חקירה באמצעות מצלמות האבטחה ובדיקת פוליגרף, החברה "עלתה" על כך שהתובע סייע לאותו סאמר לגנוב דלק באמצעות שימוש בדלקן הלקוח. בעקבות הגילוי, התובע הוזמן לשיחה. התובע עומת עם החשדות, הכחיש אותן מכל וכל, ופוטר מעבודתו לאלתר.
בית הדין לעבודה ציין כי הפיטורים של התובע לא היו רק לאחר שנמצאו ממציאים אשר החשידו את התובע בסיוע לגניבה, אלא גם לאחר שהתובע שיקר לחברה בעניינים אלה והמשיך ושיקר גם במהלך הדיונים בבית המשפט (חרף כישלונו בבדיקת פוליגרף ומצלמות אבטחה אשר הציגו את הגניבה באופן שאיננו משתמע לשני פנים).
שלילת פיצויי פיטורים בגין גניבה?
סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים עוסקים באפשרות לפטר עובד מבלי לשלם לאחרון פיצויי פיטורים. סעיפים אלה חוק קובעים כי עובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים במקרים הבאים:
- אם פוטר בנסיבות אשר לפי הסכם קיבוצי ניתן לשלול ממנו פיצויי פיטורים.
- כאשר אין הסכם קיבוצי החל על הצדדים, אם פוטר העובד בנסיבות אשר יש בהן כדי לשלול ממנו פיצויי פיטורים לפי ההסכם אשר חל על המספר הגדול ביותר של עובדים במשק.
במקרה דנן עסקינן בתחנת דלק ובית הדין פנה להסכם הקיבוצי הכללי בענף. בשנת 1978 נחתם ההסכם הקיבוצי הכללי בענף תחנות הדלק. עם זאת, הסכם זה בוטל בשנת 1991 והוראותיו לא חלו על הצדדים בעת פיטורי התובע. פיטוריו של האחרון נבחנו אפוא לפי הוראותיו של ההסכם הכללי בתעשייה אשר סופח אליו תקנון העבודה.
יצוין כי תקנון זה אומץ גם בהסכם הקיבוצי הכללי בענף תחנות הדלק. תקנון העבודה כולל שורה של הפרות משמעת אשר בגינן ניתן "לפגוע" בפיצויי הפיטורים המגיעים לעובד. הפרות המשמעת מנוסחות עם מדרג עונשים אשר נע בין התראה (הסנקציה הקלה ביותר) לבין פיטורים לאלתר, ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים (הסנקציה הקשה ביותר). כמו כן, התקנון מתייחס משמעות גם להבדל בין "רשלנות" לבין "זדון". במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי החברה ייחסה לתובע עבירות של גניבה, פגיעה במוניטין, ומעילה באמון.
אישור הפיטורים ללא פיצויים
בית הדין לעבודה קיבל את טענות החברה וקבע כי ניתן לשלול את פיצויי הפיטורים של התובע באופן מוחלט. נקבע כי הוכח שיתוף הפעולה בין התובע לבין גנב הסולר והוכח כי התובע הסתיר את מידת שיתוף הפעולה מהחברה, הן במהלך השיחה שנערכה עימו והן במסגרת הדיונים בבית הדין לעבודה. התובע הציג מספר גרסאות סותרות וטענותיו לא החזיקו מים. לדוגמא, התובע ניסה לטעון כי הוא לא ידע שמעשיו של סאמר היו בלתי כשרים והוא היה סבור כי מילוי ג'ריקנים של סולר היה לשם עבודתו של סאמר.
בית הדין דחה "היתממות" זו. בפסק הדין נכתב כי אם התובע היה סבור באמת כי מעשיו של נהג משאית הלקוח היו כשרים, אזי האחרון לא היה צריך להסתבך במסכת שקרים בכדי להסתיר את מעורבותו. "אנו סבורים שניתן לקבוע שהסיכוי שהתובע ידע שמדובר בסיוע לגניבה של סאמר הינו רב יותר מאשר מאזן הסתברויות רגיל", נכתב בפסק הדין, "במילים אחרות, כאשר בוחנים האם התובע ידע שמדובר בגניבה, או שמא התובע היה סבור שמעשיו של סאמר כשרים וחוקיים, הכף נוטה בבירור לאפשרות הראשונה".
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
