תע"א 9542-09
חבר מועצת עיריית חיפה, אשר זוכה בהליך פלילי מחמת הספק, יקבל פיצויים בסך 15,000 ₪ מהמדינה. תביעתו של חבר מועצת העיר לשעבר הוגשה על סך של 200,000 שקלים, וזאת בגין הגשת כתב האישום ממנו הוא זוכה בסופו של היום.
יש לכם שאלה?
מעשה שהיה כך היה. התובע, אשר הינו בעל תו נכה, הגיע לאזור בית החולים רמב"ם בחיפה וזאת על מנת להביא את בתו לטיפול. לכשהגיע האחרון למקום, הוא הבחין כי כניסתם של רכבים לבית החולים נחסמה בדרך בלתי חוקית. התובע החל לנהל מאבק עיקש על סגירת הרחוב שלא כדין ונהג מדי יום להגיע למקום עם רכבו. באחת הפעמים, התפתחה בין התובע לבין המאבטחים תגרה אשר בגינה הוגש כנגד חבר מועצת העיר כתב אישום בגין ניסיון דריסה.
המשפט אשר התנהל כנגד התובע הסתיים כאמור בזיכויו מחמת הספק. בית המשפט קבע כי הוכח שהמאבטחים "תאמו גרסאות". עם זאת, בית המשפט קבע גם כי עדותו של התובע בהליך הפלילי הייתה מגמתית. לאחר הזיכוי, התובע ואשתו הגישו כנגד המדינה תביעת פיצויים. בני הזוג טענו בתביעה כי רשלנותן של המשטרה והמדינה עלתה במספר היבטים:
- המשטרה לא טיפלה כראוי בתלונה אשר הוגשה על ידי התובע לגבי תקיפתו על ידי המאבטחים תוך איום בשימוש בנשק חם.
- המשטרה לא עשתה עבודתה נאמנה ולא חקרה את המאבטחים. כמו כן, המשטרה לא בדקה כלל את סרטי הצילום של מצלמות האבטחה אשר צילמו את האירוע מתחילתו ועד סופו.
- המשטרה לא בדקה את הרכב אשר נטען כי ניזוק בשל התנהגותו של התובע באירוע.
התובע ורעייתו טענו כי אם המשטרה הייתה מבצעת את עבודתה כנדרש, סביר להניח שכתב האישום כנגד התובע לא היה מוגש כלל וכלל. "למעשה", טען התובע, "הגשת כתב האישום לכשעצמה עלתה כדי רשלנות מקצועית". בית המשפט קיבל כאמור את התביעה, אך באופן חלקי בלבד. בסופו של היום, נפסקו לתובע פיצויים בסך של 15,000 שקלים.
אחריות המשטרה בעריכת חקירה
המשטרה מחויבת, מכוח פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, למלא אחר החובות אשר הוטלו עליה על פי דין. כמו כן, היות והמשטרה הינה גוף מנהלי, מוטלת עליה החובה לפעול בתום לב ובסבירות וכן להפעיל את הסמכויות הנתונות לה "בזהירות הראויה". במידה והמשטרה מפרה את חובותיה הנ"ל, אזי היא מסתכנת בחיובה באחריות נזיקית.
עם זאת, בתי המשפט בוחנים תביעות נזיקין כנגד המשטרה בזהירות רבה. הלכה פסוקה היא כי בעת בחינת תפקודה של המשטרה, יש להביא בחשבון את העובדה כי לעיתים משטרת ישראל פועלת תחת אילוצים של תקציב, משאבים, סדר עדיפויות קבוע מראש וכדומה.
כאשר המשטרה מנהלת חקירה, מוטל עליה לאסוף ראיות אשר יהיה בהן כדי לבסס את הרשעתו של החשוד בעבירות המיוחסות לו.
לא ניתן בהכרח לומר כי המשטרה התרשלה בכך שהיא נמנעה במקרה מסוים לבצע פעולה שהיה בכוחה לסייע לחקירה. כאשר התביעה מגישה כתב אישום כנגד פלוני, אין היא מתחייבת לוודא שההרשעה תהיה בטוחה והיא פועלת להגשת כתב האישום על בסיס הראיות שהוצגו בפניה.
במקרה דנן, השופטת פריאל כתבה בפסק הדין כי פעולות המשטרה לא היו נקיות ממחדלים אך לא מדובר ברשלנות כלפי התובע. העובדה כי התובע במקרה דנן זוכה רק מחמת הספק מדברת בעד עצמה, קבעה השופטת, "טענתו של התובע לכך שכתב האישום אשר הוגש כנגדו היה חסר כל יסוד איננה יכולה להתקבל. אין ספק כי התנהגותו של התובע תרמה אף היא לעובדה שהוגש בסופו של היום כתב אישום כנגדו".
.jpg)
.jpg)
.jpg)
