ב"ל 38199-05-10
חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, איננו שולל לחלוטין את קיומם של יחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה. עם זאת, במקרים בהם המעסיק הינו קרוב משפחה, יחסי העבודה נבחנים "בזכוכית מגדלת". דהיינו, המטרה היא למנוע מקרים בהם "עזרה משפחתית" תוצג בתור "יחסי עובד מעביד", וזאת על מנת לנצל את הביטוח הלאומי ולזכות בזכויות הקמות בשל יחסי עבודה (כגון דמי לידה).
יש לכם שאלה?
הלכה פסוקה היא כי במקרים בהם קיימת מחלוקת בין המבוטחת לבין הביטוח הלאומי, בנוגע ליחסי עובד מעביד והזכות לדמי לידה, מוטל נטל ההוכחה לפתחה של ה"עובדת". דהיינו, עליה להוכיח כי עסקינן ביחסי עבודה כשרים ולא בעזרה משפחתית. יצוין כי לא סיוע לעסק המשפחתי הוא עבודה המצדיקה זכאות לדמי לידה.
לא הוכיחה עבודה בפועל
במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה, אישה טענה כי היא זכאית לדמי לידה בעוד הביטוח הלאומי היה סבור אחרת. בית הדין דחה את התביעה וזאת מחמת מספר טעמים. ראשית, נפלו סתירות רבות בגרסאותיה השונות של התובעת. כמו כן, התובעת לא השכילה להוכיח את שעות העבודה, היקף העבודה, ימי העבודה וכדומה. התובעת לא הבהירה כיצד חושב שכרה וכיצד הוא שולם לה בפועל. זאת ועוד, הוכח כי לפני שהתובעת "התקבלה לחברה", איש לא מילא את התפקיד שלה, ולאחר שעזבה, לא נכנס עובד חדש בנעליה.
התובעת טענה כי הסיבה לכך היא כי החברה שינתה את פניה לאחר עזיבתה. טענות אלה נטענו בעלמא ולא נתמכו בראיות מטעם התובעת. לדוגמא, לטענת התובעת, היא עבדה בחברה במשך שנתיים. עם זאת, בשנה הראשונה נטען כי עבודתה לא הייתה במשרה מלאה אלא בהיקף של ארבעה ימים בשבוע. התובעת העידה כי היא לא הגיעה לעבודה בימי רביעי בשל לימודיה. חרף כך, לא עלה בידיה להציג בפני בית הדין מערכת שעות ממוסד הלימודים או הוכחה בדבר לימודיה. למעשה, התובעת ניסתה להסתיר עובדה זו מהביטוח הלאומי כאשר נשאלה על היקף העבודה.
לכל הדברים הנ"ל הצטרפה העובדה כי לא נשכר עובד במקום התובעת לאחר עזיבתה. בפסק הדין נכתב כי המחוקק ראה לנכון להגדיר בן משפחה כעובד רק במקרים בהם אותו בן משפחה ביצע עבודה שהיה צריך לשכור עובד אחר לבצעה עם עזיבתו. "העובדה כי המחוקק ראה לנכון לציין תנאי זה מעידה על חשיבותו בעיניו", נכתב בפסק הדין, "לצורך הזכאות לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי. העובדה כי היא איננה מתקיימת בענייננו בה לבדה יש כדי להביא לדחיית התביעה".