יבשת אפריקה נמצאת בעשור האחרון תחת מתקפה קשה, הן בשל אסונות טבע אשר פקדו את היבשת, והן בגין מלחמות אזרחים עקובות מדם.  

 

יש לכם שאלה?

פורום מעסיקים

פורום חוזה עבודה

פורום זכויות עובדים

פורום פיצויי פיטורים

 

אירועים אלה גרמו לנזקים כלכליים וחברתיים קשים, והותירו אנשים רבים ללא קורת גג או עתיד באופק. כתוצאה מכך, החלה תנועה גדולה של פליטים ומבקשי מקלט, אל עבר מדינות מבוססות יותר במערב אירופה ובצפון אמריקה. פליטים רבים מגיעים אף לישראל. בניגוד למהגרי עבודה בלתי חוקיים, פליטים זכאים לעבוד בישראל והחוק הישראלי מגן עליהם. החוק בישראל קובע כי כניסה למדינה חייבת להיות בכפוף לאשרת כניסה המתואמת עם משרד הפנים. עם זאת, היות ופליטים רבים עוברים את הגבול בהסתננות בלתי חוקית, לא אחת הם נאלצים לעבור דרך חתחתים עד אשר הם זוכים להכרה כפליטים.

 

עד לפני כשלוש שנים, פליטים ומבקשי מקלט בישראל היו פונים ל"נציבות האו"ם לפליטים", גוף מיוחד אשר נועד לסייע לאוכלוסיות אלה. עם זאת, החל מיולי 2009, הכתובת אליה צריכים הפליטים לפנות הינה יחידת ה-RSD במשרד הפנים. יחידה זו הוקמה מתוקף העברת הסמכות הבלעדית לטיפול בפליטים למשרד הפנים. היחידה במשרד הפנים הוקמה תוך כדי קבלת הדרכה ושיתוף פעולה עם נציבות האו"ם לפליטים. נציגיה הוכשרו על ידי מומחים בינלאומיים והם בעלי הידע לטפל בבקשות פליטים ומבקשי מקלט. בקשות אלה נבדקות בהתאם להוראותיה של אמנת הפליטים, עליה חתומה ישראל.


האישורים


משרד הפנים בוחן את המקרה הספציפי אשר מונח לפתחו ומקבל החלטה בנוגע לשאלה האם להכיר או לא להכיר באדם כפליט המבקש מקלט בישראל. לעיתים, משרד הפנים ינפיק עבור האחרון אשרה זמנית. ישנם ארבעה סוגי אשרות עיקריים:

  • תושב ארעי מסוג א/5 – אשר זו הינה אשרה אשר מוגדרת גם כאשרת תושב ארעי כללי. מדובר באשרה אשר ניתנת לפליט המעוניין לשהות בישראל שלא למטרות עבודה. אשרה זו כפופה לבדיקות מחודשות והיא מוארכת בכל שנתיים.
  • אשרת עבודה מסוג ב/1 – אשרה זו הינה אשרה אשר מקבל אזרח זר שמגיע לישראל לשם מטרות עבודה. מדובר במעמד אשר על פי רוב תקף לשנה אחת. אשרת עבודה ניתנת להארכה בסוף כל שנה, אך החוק מגביל את הארכתה בתקופה מקסימאלית.
  • רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 – רישיון הישיבה הינו האשרה הנפוצה ביותר בקרב הפליטים והיא מוענקת לאדם אשר נמצא בישראל שלא בהתאם לרישיונות אחרים ואינו מוחזק במשמורת. במרבית המקרים, מדובר באשרה זמנית אשר ניתנת לאדם עובר לגירושו מהמדינה. אשרה זו איננה מעניקה בהכרח את הזכות לעבוד בישראל.
  • אשרת הגנה קבוצתית – ישנם מקרים, נדירים יש לציין, בהם מבקשי מקלט ופליטים זוכים להגנה קבוצתית זמנית ועניינם לא נבחן באופן פרטני. מדובר בהגנה אשר ניתנת לאזרחים הנמלטים ממדינות אשר זכו להגדרה "מדינות משבר מטעמים הומניטאריים". אשרה זו מבוססת על העיקרון לפיו אין לשלוח אדם למקום בו נשקפת סכנה לחייו, והיא ניתנת בהתאם להמלצת האו"ם.

מה בין פליטים לעובדים זרים?


חשוב להדגיש כי מעמדם המיוחד של הפליטים ומבקשי המקלט איננו כמעמדם של מהגרי העבודה. פליטים, בניגוד למהגרי עבודה, אינם נכנסים לאלתר תחת ההגדרה – עובדים זרים. כאמור, חוקי הכניסה לישראל קובעים, בשילוב עם דיני העבודה והפסיקה, כי אזרח זר אשר מעוניין לעבוד במדינה חייב להשיג אשרות עבודה וכניסה מתאימות מהרשויות. הליך זה הינו הליך דו שלבי הכולל פניה של מעסיק ישראלי למשרד הפנים, קבלת היתר להעסיק עובד זר, והנפקת אשרת העבודה לעובד ספציפי.


מצבם של הפליטים הינו מורכב יותר. רבים מהם מגיעים לישראל בדרך לא חוקית ולא אחת מעמדם מול הרשויות איננו מוסדר. אי בהירות זו נובעת בעיקר מן העובדה כי החוק בישראל טרם גיבש מדיניות ברורה בכל הנוגע למעמדם המשפטי של פליטים בשוק העבודה. מחד, ישראל מחויבת לדאוג לפליטים וזאת מכוח היותה חתומה על אמנת הפליטים. דהיינו, היא מחויבת להעניק להם מקלט מדיני ואסור לה לגרשם. מאידך, לא קיימת בישראל חקיקה מסודרת לגבי מעמד העסקתם של פליטים, ועל כן כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו הפרטניות. הבדיקה נעשית אל מול משרדי ה-RSD במשרד הפנים.


העסקת פליט עם רישיון ישיבה


כפי שצוין לעיל, אשרת רישיון ישיבה הינה האשרה הנפוצה ביותר בקרב פליטים. רישיון זה איננו מעניק אישור עבודה אך בשורה של פסקי דין נקבע כי ייתכן וניתן לאשר לפליטים הנמצאים בישראל מכוח אשרה זו לעבוד למחייתם. המבחנים לעניין זה הינו מבחניו של המשפט המנהלי, ובראש ובראשונה מבחן הסבירות. לדוגמא, במקרה של פליטים אשר זוכים להגנה קולקטיבית, נקבע לא אחת יש להתיר לאותם נתינים זרים לעבוד למחייתם. עם זאת, חשוב לציין כי לא מדובר בפסיקת בית הדין הארצי, ועסקינן בפסיקה אזורית. דהיינו, המגמות בפסיקה עלולות להשתנות והעסקת פליט מומלץ כי תיעשה על ידי אשרת העבודה המתאימה.


העסקת פליטים, הכיצד?


כפי שצוין לעיל, העסקתם של מבקשי מקלט בישראל הינה עמומה ועל כן מומלץ להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בתחום זה, או למצער עם נציגי משרד הפנים, וזאת בכדי להימנע ממצבים מביכים ומביצוע עבירות פליליות. לדוגמא, מעסיקים רבים סבורים, שדי בכך שלפליט יש אשרת שהייה על מנת להעסיקו. מדובר כאמור בהנחה אשר יסודה בטעות. לאחר שמעמדו של הפליט מוסדר על ידי משרד הפנים, הוא מוכר בתור עובד זר ומכאן והלאה יהיה האחרון זכאי לכל הזכויות הקבועות בחוקי העבודה הישראליים. יצוין כי אין בישראל חוק אחד לעובדים זרים, וחוק לעובדים ישראליים. חוקים אלה הינם בעלי "תחולה טריטוריאלית" והם חלים על כל עובד במדינה.


עם זאת, כאמור, מעמדם של הפליטים הינו מורכב וחשוב לעשות את הדברים לפי חוק ובהתאם לתקנות הרלבנטיות. העסקת מבקש מקלט או פליט, שלא כדין, הינה עבירה פלילית אשר לצידה מאסר וקנס משמעותי. כמו כן, הפרות של חוקי העבודה כלפי הפליטים, לדוגמא, בגין אי תשלום שכר מינימום כחוק, מהוות אף הן עבירות פליליות חמורות. יתרה מכך, בתי הדין לעבודה נוטים להחמיר עם מעסיקים המפלים לרעה פליטים השייכים לקבוצות חלשות ובלתי מוגנות.


לסיכום, מספר הנחיות כלליות להעסקת פליטים ומבקשי מקלט:


1. בררו האם העובד נמצא בישראל כחוק ובקשו ממנו להציג בפניכם אשרת שהייה.
2. בררו מהי האשרה המוצגת ועמדו על מהותה.
3. במידה ויש בידי הפליט אשרה שהייה, פנו למשרד הפנים ובררו האם ניתן להנפיק עבורו אשרת עבודה. במידה ומדובר באשרה מסוג א/5, הסיכויים אינם לטובתם. אשרות עבודה לפליטים האוחזים באשרה מסוג רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) הינה נפוצה יותר.
4. במידה וכל הנ"ל התקיימו, ניתן להעסיק את העובד בכפוף לחוקי העבודה וחוק עובדים זרים.