גמלת שמירת הריון הינה גמלה אשר משולמת לאישה בהריון כאשר זו נאלצת להיעדר מעבודתה במהלך ההריון מחמת סיכון רפואי לעובר או לה.
יש לכם שאלה?
גמלה זו משתלמת במקרים בהם הסיכון הרפואי לעובר או לאישה נובע מההריון או מתנאי העבודה. מטרתה של הגמלה הינה לפצות את האישה על הפגיעה בהשתכרותה במהלך שמירת ההריון.
סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מגדיר שמירת הריון באופן הבא. מצב רפואי אשר נובע מההריון ומסכן את האישה או את עוברה (בכפוף לאישור רפואי). הגדרה נוספת הינה סכנה לאישה בהריון או לעוברה, בשל תנאי העבודה (מקום ביצוע העבודה, אופן ביצוע העבודה וכדומה), וזאת בכפוף לאישור רפואי ובהעדר עבודה חלופית מטעם המעביד. ההלכה הפסוקה עסקה במספר מקרים בהם הפגימה הבסיסית הרפואית לא נבעה לכשעצמה ההריון, אך להריון הייתה השפעה על אותה הפגיעה. מדובר אפוא בהשפעה אשר לעיתים מוגדרת כסיכון למבוטחת ולעיתים איננה מוגדרת כך.
עבודה בתקופת ההריון החמירה כאבים שלא היו קשורים בהריון
בעב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי – גבאי, אשר ניתן בפברואר 2002, בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של המוסד לביטוח לאומי על פסק דין במסגרתו קיבל בית הדין האזורי תביעה לגמלה לשמירת הריון, וזאת למרות שפסק הדין ניתן על סמך אישורים רפואיים ולא מכוח מינוי מומחה רפואי. בית הדין הארצי מינה, במהלך הדיון בערעור, מומחה רפואי מטעמו. מומחה זה אישר כי אמנם מצבה של המשיבה לא תאם את ההגדרה הכוללנית של שמירת הריון. עם זאת, נקבע על ידו כי ניכר שכאבי האחרונה היו עלולים להיות מוחמרים בעקבות העבודה במהלך תקופת ההריון. אי לכך, נקבע כי ההמלצה למשיבה להימנע מעבודה הייתה המלצה סבירה. במילים אחרות, במקרה זה, בית הדין הארצי קבע כי היה ניתן לחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לאישה גמלת שמירת הריון, אף ללא כל "סיכון למבוטחת או לעובר", וזאת בשל החמרה בכאבים בגין ההריון. יודגש כי בית הדין הארצי ציין בפסק דין זה כי ייתכן והיה ניתן להסתפק באישור הרפואי הראשוני, ולא היה בהכרח צורך למנות מומחה רפואי במקרה זה.
אישור רפואי איננו מספיק - יש למנות מומחה רפואי
בעב"ל 1158/01 המוסד לביטוח לאומי – הק, אשר ניתן בינואר 2004, בית הדין הארצי שינה את ההלכה, וזאת בכל הנוגע לאישור הרפואי ומעמדו. במקרה זה, בית הדין קבע כי כאשר המבוטחת אינה יוצאת לעבודתה, בהסתמך על אישור רפואי אשר ניתן לה, עליה לדעת כי ייתכן והמוסד לביטוח לאומי לא יכיר בתקופה זו כתקופה אשר יכולה להצדיק גמלת שמירת הריון. לאמור, במידה ובין הצדדים תיפול מחלוקת בנוגע לאישור הרפואי, סביר להניח כי בית הדין ימנה מומחה רפואי לבחון את הסוגיה.
בעיות אורטופדיות אשר לא היו קשורות להריון - אך החמירו בגללו
בעב"ל 1250/02 המוסד לביטוח לאומי – קדוש, אשר ניתן מספר חודשים לאחר עניין הק, עסק בית הדין הארצי בערעור שהוגש על ידי המוסד לביטוח לאומי על פסק דין שקיבל תביעתה של אישה לגמלת שמירת הריון. במקרה זה, המבוטחת זכתה לגמלת שמירת הריון על בסיס אישור רפואי, מתוך הלכת גבאי, וזאת בטרם נכנסה לתוקפה הלכת הק הנוטה להביא למינויו של מומחה רפואי. בעניין קדוש, המבוטחת יצקה תוכן בטענותיה על בסיס אישורים רפואיים אשר הצדיקו גמלת שמירת הריון, וזאת בשל מצב אורטופדי שלא היה בינו לבין ההריון כל קשר. עם זאת, נקבע כי המצב האורטופדי המסוים גרם להחמרה בכאבים והצדיק שמירת הריון. בית הדין הארצי קבע, לאור הלכת הק, כי יש להחזיר את הדיון בסוגיה לבית הדין האזורי, וכן למנות מומחה רפואי לבחינתה. המומחה אשר מונה הביע את דעתו וקבע כי בשל החמרה בכאביה של המשיבה, היה מקום לשלם לאחרונה גמלת שמירת הריון. מומחה רפואי נוסף הביע עמדה זהה והמוסד לביטוח לאומי נאות לקבל התביעה.
רגישות במפשעה סיכנה את הרגל - שמירת הריון הוכחה
בעב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – יוקר, אשר ניתן במרץ 2005, עסק בית הדין הארצי במבוטחת אשר סבלה מרגישות ניכרת במפשעה, בגין לחץ על העצב. במקרה זה, בית הדין קבע כי היות ולא הוכח שרגלה של המבוטחת לא הייתה בסכנה במהלך ההריון, הרי שניתן לקבוע כי האחרונה זכאית לגמלת שמירת הריון.
לסיכום,
ההלכה הפסוקה בעניין האישור הרפואי בכל הקשור לגמלת הריון היא כי מדובר באישור בעל משקל משמעותי. אישור זה יוצר אפוא חזקה לכך שמדובר במצב רפואי אשר מצדיק את יציאתה של העובדת לשמירת הריון. מדובר אפוא בחזקה אשר ניתן לסותרה. כמו כן, במקרים בהם קיימת מחלוקת של ממש בין המוסד לביטוח לאומי לבין העובדת, סביר להניח שבית הדין לעבודה יורה על מינויו של מומחה רפואי. כמו כן, נשים זכאיות לגמלת שמירת הריון באופן רחב, וגם כאשר הבסיס המקורי לסיכון הרפואי איננו מצוי בפגיעה הנוגעת מההריון, אך ההריון גורם ליצירת הסיכון או מחמיר אותו.