זוגות צעירים רבים מתקשים להשיג את ההון ההתחלתי הדרוש על מנת לרכוש בית בישראל. מרבית הזוגות בישראל רוכשים בית על ידי קבלת סיוע מגורמים חיצוניים כגון קרובי משפחה (הורים), הבנק וכדומה.

 

יש לכם שאלה?

פורום בית דין רבני

פורום בית המשפט לענייני משפחה

פורום חלוקת רכוש

פורום הסכם ממון

 

לא אחת, ההורים מסייעים לזוג הצעיר, בתחילת דרכו העצמאית, להשיג את הכספים הראשוניים אשר יאפשרו לו לרכוש נכס. האם ההורים יכולים לטעון לבעלות על הבית במועד מאוחר יותר? האם אב יכול לבקש השבת כספים מבנו? האם בת תשיב כספים לאמה? ההלכה הפסוקה גורסת כי בהלוואות רגילות, בהן מוגשת תביעה להשבת כספים (או בעלות מכוח העברת כספים), מוטל על מקבל הכספים הנטל להוכיח שאכן מדובר בכספים שהועברו במתנה. כאשר כספים עוברים מיד ליד, ללא תמורה, קיימת על פי רוב חזקה כנגד טענת המתנה ומקבל הכספים נדרש להוכיח את סתירתה.


היפוך החזקה


עם זאת, לא כך הדבר כאשר מדובר בבני משפחה. הלכה פסוקה היא כי כאשר כספים מועברים בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה, קל וחומר הורים וילדים (וביתר שאת, לאחר נישואין), מתקיימת "חזקה הפוכה". לאמור, ההנחה היא כי כאשר כספים אלה מועברים מקרובי משפחה, כגון אדם אשר עליו נתונה (או הייתה נתונה) הדאגה לצרכיו ולמחסורו של המקבל, חזקה על הכספים שהינם כספי מתנה ולא הלוואה או העברה על תנאי.


הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר, בע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת, התייחס לכך באופן הבא. "כאשר עסקינן ביחסי משפחה - קיימת חזקה אשר ניתן לסותרה - כי המטרה אשר עמדה מאחורי ההעברה ללא תמורה הייתה כוונה לתת מתנה", כותב הנשיא, "עם זאת, יודגש כי מדובר בחזקה מצומצמת הנוגעת רק לקשרים בהם ניתן להניח בטבעיות כי אכן עסקינן במתנה (לדוגמא, הורים וילדים)". יודגש כי לשיטתו, חזקה זו נחלשת ככל שמדובר בקשרי משפחה רחוקים יותר.


מתנה מההורים במשפט העברי


גם במשפט העברי ניתן למצוא מקורות להלכה משפטית זו. לדוגמא, ר' יצחק בן שאלתיאל בונפוש (תלמידו וחתנו של יצחק בן ר' ששת ברפת, מגדולי חכמי ספרד) נדרש לדון במקרה בו אב טיפל במשך תקופה בבתו החולה, לאחר נישואיה, וכאשר נפטר האב ביקשו יורשיו מהחתן את החזר הוצאותיו של המנוח על בתו.


דעתו של המשיב הייתה כי גם כאשר מדובר במערכת יחסים בין אישה נשואה ואביה, עדיין עסקינן במתנה, וזאת משום שאב דואג לילדיו גם לאחר נישואיהם, וזוהי דרכו של עולם. "נמצינו למדין דכל דאיכא למימר דבתורת מתנה פרנס, אבד מעותיו. והכא, גבי אב לבתו, מוכח מלתא דלמתנה נתכוון, שהרי מעשים בכל יום שהאב מביא בתו לביתו וזן אותה ומלבישה באהבתו אותה, והכל לשם מתנה", כדבריו. גם בעל "ערוך השולחן" הלך בדרך זו - "בין אבות ובנים הרבה יש שמפרנסים בתורת מתנה וגם נותנים מתנות. כשמחזיקם על שלחנו, מי בקש זאת מידו, אם לא כוון לשם מתנה".


האם מתנה יכולה להפוך להלוואה?


יחסים בין בני משפחה הינם יחסים מורכבים המשתנים לא אחת במרוצת השנים וכוללים עליות ומורדות לרוב. הדוגמא הטובה ביותר לכך הינה הפער בין בעל ואשתו ביום נישואיהם לעומת יום גירושיהם. האם, באופן זה, רשאי מעניק כספים או מחלק מתנות לחזור בו מהמתנה ולטעון, בדיעבד, כי עסקינן בהלוואה.


השופט שוחט נדרש לסוגיה זו בתמ'ש 029550/04. מדובר היה במתנה אשר ניתנה מאב לבנו. בשלב מסוים טען האב כי מדובר בהלוואה והוא מעוניין בכספו בחזרה. השופט קבע כי אין ספק שייתכן ומתנות אשר ניתנו כאשר יחסי המשפחה היו תקינים, הופכות ב"דיעבד" להלוואות לטענתו של המעניק (לדוגמא, בשל סכסוך משפחתי). אי לכך, נקבע כי טיבם של הכספים איננו נבחן בהתאם להתנהגות הצדדים בהווה, אלא בנוגע להתנהגותם במועד הענקת המתנה.

 

האם מסמך בכתב?


אחת הדרכים הברורות ביותר להענקת הלוואה הינה על ידי עריכת מסמך בכתב. במסמך זה, הצדדים יכולים להגדיר את מהותם של הכספים ואף להתנות אותם בסייגים שונים (לדוגמא, בעת גירושין). עם זאת, מציאות החיים היא שקרובי משפחה אינם נוטים לערוך הסכמים כספיים ביניהם, קל וחומר כאשר מדובר בסיוע כספי מההורים לילדים. יודגש כי סתירת חזקת המתנה איננה דורשת מסמך בכתב באופן קונסטיטוטיבי. יש להציג ראיות ברורות וחיצוניות הסותרות את חזקת המתנה, אך מסמך בכתב איננו מהווה כלל שבלעדיו אין.


לסיכום,


סכסוכים משפחתיים, קל וחומר בנושאים כספיים, אינם קלים לאף אחד מן הצדדים. עדיף, בדרך כלל, לנסות ולפתור את הסכסוך על ידי הגעה להבנה בוגרת בין הצדדים כאשר כל אחד מבין את רעהו. במקרים בהם המחלוקת איננה פתירה, כדאי בהחלט לפנות בהקדם לעורך דין.


סכסוכים משפחתיים נבחנים באופן שונה זה מזה, כאשר כל מקרה נבדק בהתאם לנסיבותיו. גורמים אשר יכולים להשפיע על הכרעת בית המשפט הינם – מתי התבקשו הכספים לראשונה (האם מיד לאחר נתינתם או בחלוף שנים רבות), האם הצד המקבל את הכספים הסתמך על היותם מתנה, האם הצד המעניק ויתר על נכסים משמעותיים (לדוגמא, הורים מכרו דירה על מנת לסייע לילדיהם לרכוש בית), האם מדובר בסכום כסף יחידי אשר הועבר במתנה בין ההורים לילדים וכדומה.