בעמ 8788/10
האם בית המשפט יתערב ויבטל הסכם מכר, אשר הושג במסגרת הליכי התמחרות בכינוס נכסים, וזאת בשל פער משמעותי בין ההצעות ואי אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה? כיצד יכריע בעניין בית המשפט העליון? המוכרות, אשר הינן אחיות, הגישה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בית המשפט לענייני משפחה נתן במאי 2009 פסק דין בתובענה לפיו יחול פירוק השיתוף על דרך של מכירת הנכס וחלוקה בתמורתו.
יש לכם שאלה?
לשם רכישת הנכס הונחו שתי הצעות – של המבקשים ושל קבוצת רכישה. המבקשים, אשר הינם יזמים בעיסוקם, והקבוצה, הגישו לכונסי הנכסים הצעות לרכישת המקרקעין. הצעתה של הקבוצה הייתה גבוהה מהצעת המבקשים, אך היות והמבקשים היו יזמים, הועדפו הם על פני הקבוצה. כונסי הנכסים העבירו טיוטת הסכם המכר לחתימת המבקשים ואלה חתמו על ההסכם.
לאחר החתימה, הפקידו המבקשים תשלום ראשון על חשבון הרכישה בחשבון נאמנות על שם כונסי הנכסים. חשוב להדגיש כי בהסכם הובהר שהוא כפוף לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה והינו "מחוסר כל תוקף ללא אישור זה". הקבוצה פנתה פעם נוספת לכונסי הנכסים והציעה הצעה גבוהה עוד יותר, בשני מיליון שקלים נוספים. בעקבות הצעה זו, כונסי הנכסים פנו לבית המשפט לענייני משפחה וביקשו מתן הוראות לאישור הסכם מכירת הנכס.
בבקשה צוין כי המבקשים כבר חתמו על הסכם המכר. המבקשים ביקשו להצטרף להליך אשר התנהל בבית המשפט לענייני משפחה אך בקשתם נדחתה. בית המשפט קבע כי יש לדחות בקשה זו וזאת משום שכבר ניתן על ידו פסק דין ורק כונסי הנכסים – ולא הצדדים – רשאים לפנות אליו בבקשה למתן הוראות.
בית המשפט הורה לקיים ניסיון להליך התמחרות מחודש או לנהל משא ומתן פרטני עם מציעי ההצעות. המבקשים סירבו לשפר הצעתם ובדצמבר 2009 נחתם בין הקבוצה לבין כונסי הנכסים הסכם מכר. בית המשפט לענייני משפחה אישר את הסכם המכר והנכס נמכר לקבוצה בסכום של 16,800,000 (2.3 מליון יותר מהצעתם הקודמת).
ערעור לבית המשפט המחוזי
המבקשים הגישו ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי לנוכח הנסיבות, בית המשפט לענייני משפחה צדק כאשר הורה על קיום התמחרות נוספת (אשר לאחריה כאמור אושרה ההצעה הגבוה יותר). בית המשפט המחוזי ציין כי בקרב המבקשים טרם התגבשה הציפייה הלגיטימית לביצוע ההסכם עמם, וגם אם התגבשה, הרי שנכתב בהסכם במפורש שהוא תלוי אישורו של בית המשפט.
זאת ועוד, הקבוצה לא ידעה מהו סכום ההצעה אשר המבקשים הציעו, והואיל ולא נתקיים קודם הליך התמחרות קודם לקבלת הצעת המבקשים, לא ניתנה לקבוצה האפשרות להציע הצעה גבוהה יותר. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי הדגיש כי בין ההצעות היה קיים פער משמעותי אשר מהווה אף הוא שיקול להעדפת הצעתה של הקבוצה.
בית המשפט העליון דוחה את הערעורים
המבקשים הניחו לפתחו של בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דין זה. בבקשתם טענו המבקשים כי בית משפט קמא שגה בכך שאושר ההליך בבית המשפט לענייני משפחה כאשר נפתח המשא ומתן מחדש בין כונסי הנכסים לבין המציעים. המבקשים סברו כי מדובר בהחלטה המנוגדת לפסיקה ולא ניתן להם יומם בבית המשפט. לטענתם, לא נתאפשר להם לעיין במסמכים הקשורים לתיק (שהיו בידי כונסי הנכסים), לא היה מקום להעדיף את אינטרס המוכרות היות ולא מדובר בהוצאה לפועל או פשיטת רגל, ונפלו פגמים של ממש בניהול הליך ההתמחרות המחודש.
זכייה בהתמחרות איננה מהווה בכל מקרה סוף פסוק. צד שלישי, אשר מתקשר בהסכם מהסוג הנדון עם מציע, מודע לכך כי ההסכם עימו עדיין טעון אישור בית המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה. במקרה דנן, בית המשפט העליון ציין כי בית המשפט לענייני משפחה, בבואו לבטל את קבלת הצעת המבקשים, שקל את השיקולים הרלבנטיים בדיון אשר התנהל לפניו. כמו כן, נקבע כי הצעתם של המבקשים לא זכתה לאישורו של בית משפט, לא נכרת הסכם מכר סופי באף שלב בהליך, והמכר למעשה לא הושלם. לא זו אף זו, ההפרש בין ההצעות היה כה משמעותי, עד כי לא ניתן לומר שהתמורה שהוצעה בסופו של ההליך לא קיפלה בתוכה יתרון כלכלי בולט ומכריע.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
