פעמים רבות, עובדים ומעבידים נאלצים "להיגרר" לערכאות המשפטיות, וזאת בגין מחלוקות שונות בנוגע לעבודה המשותפת. למרבה הפלא (או שלא), לא אחת עוסקות מחלוקות אלה גם בשיעור שכרו של עובד כזה או אחר. שכרו הקובע של עובד משמעותי הן לתביעות הנוגעות להפרשי שכר, והן לזכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים (המחושבים כתלות בשכר). להלן דוגמא למקרה בו התובעת טענה כי שכרה עמד על 8,000 ברוטו, בעוד החברה טענה כי שכרה היה נמוך מכך ושולם על בסיס יומי.

 

יש לכם שאלה?

פורום חוזה עבודה

פורום פיצויי פיטורים

פורום זכויות עובדים

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה


התובעת העידה כי בראיון העבודה סוכם עימה כי שכרה יעמוד על 8,000 שקלים ברוטו, ובחודש השלישי יעלה השכר ותשולם לה השלמה בגין החודשיים הראשונים. לטענתה, מנהל הנתבעת סיכם עימה במהלך הראיון כי מדי שלושה חודשים תיערך עימה שיחת שכר. החברה טענה, מנגד, כי הסיכום עמד על 255 שקלים ליום. בית הדין לעבודה קבע - לאחר שקילת טענות הצדדים, עדויותיהם והראיות אשר הוצגו בפניו - כי יש להעדיף את גרסתה של העובדת על פני גרסת מנהל החברה.


תלושי השכר מפריכים את טענות החברה


ראשית, נקבע כי עדותה של התובעת בדבר השכר אשר סוכם עימה – 8,000 שקלים בחודש – הייתה עדות עקבית אשר לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית.  שנית, השכר אשר שולם לתובעת בגין עבודתה ביולי 2008 חיזק את דבריה בנוגע לסיכומים אלה. עיון בתלוש שכר זה העלה כי התובעת הועסקה חמישה ימים ועבורם שולמו לה 1,740 ₪. מדובר בחודש אשר היו בו 23 ימי עבודה. אי לכך, על פי גרסתה של התובעת, באותו חודש היה החישוב היומי שווה ל-348 שקלים (8,000 23). חישוב זה מתיישב עם התשלום בגין חמשת הימים בהם עבדה התובעת.

 

שלישית, גם תלוש השכר של החודש הראשון חיזק את טענות התובעת. במקרה זה, שכרה של התובעת עמדה על סך של 8,000 שקלים. מנהלת החשבונות ניסתה לטעון כי התלוש לא הוצא על ידה, אך בית הדין לא קיבל טענותיה. בגרסאותיה השונות של מנהלת החשבונות נפלו סתירות מהותיות אשר פגעו במהימנותה. זאת בניגוד לגרסתה הסדורה והעקבית של התובעת בעניין זה.


רביעית, בית הדין לעבודה קבע כי עדותו של מנהל החברה הנתבעת לא הייתה עקבית ולא היה בה כדי לסתור את עדות התובעת, אשר זכתה לתמיכה של ראיות אובייקטיביות כתובות.


חמישית, הנתבעת הציגה בפני בית הדין "הודעה על תנאי עבודה" אשר הייתה לכאורה הודעה לעובד על תנאי עבודתו. אך מאי, הנתבעת הציגה בפני בית הדין את המסמך המקורי, ועל כן ברור שמסמך זה לא היה יכול להימסר לתובעת. כמו כן, הנתבעת לא הוכיחה כי המסמך אכן נמסר לתובעת והעובדת לא נחקרה אודותיו. למעשה, גרסתה של הנתבעת הייתה קרובה ליותר להמצאת מסמך זה לצורכי המשפט, מאשר להמצאתו כדין בעת ההתקשרות עם התובעת.

 

לסיכום,

 

במידה ומתנהלים ביניכם לבין מעסיקיכם, או בינכם לבין עובדיכם, ויכוחים משמעותיים הנוגעים לשכר, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה. חישובו של השכר הקובע משפיע לא אחת על זכויות עובדים נוספות והקביעה הסופית לגביו עלולה להיות משמעותית מבחינה כלכלית. פעמים רבות השכר מהווה מוקד מחלוקת של ממש בתביעות בבתי הדין לעבודה, ולא בכדי.