בני זוג רבים עורכים ביניהם הסכמי ממון. מטרתם של הסכמי הממון הינה להסדיר את המשטר הרכושי בין הצדדים, קל וחומר כאשר מדובר בבני זוג אשר יש ביניהם פערים כלכליים משמעותיים. הסכם ממון מהווה לא אחת כתעודת ביטוח אשר פועלת רק בעת פרידה. דהיינו, כל אימת שהצדדים חיים ביחד, הסכם הממון הינו חוזה נטול משמעות.
הסכמי ממון אינם הסכמים רגילים, וזאת משום שהם נערכים בין בני זוג, על כל המשתמע מכך. אי לכך, הסכמים אלו כפופים לאישור סמכות משפטית כגון בית משפט או נוטריון (רק לפני הנישואין). מלבד ההוראות הספציפיות הנוגעות להסכמי ממון, ואשר מייחדות הסכמים אלו מחוזים אחרים, עדיין חשוב לזכור כי מדובר בחוזה לכל דבר ועניין. חובבי הקוניאק הצרפתי יודעים לא אחת לומר לבני שיחם כי "כל קוניאק הוא ברנדי, אך לא כל ברנדי הוא קוניאק". באותו האופן יש להסתכל על הסכמי הממון. כל הסכם ממון הוא חוזה, אך לא כל חוזה הוא הסכם ממון.
אי לכך, על הסכמי ממון חלות הוראות חוק החוזים וניתן לבטל אותם במקרים מסוימים (נפלו פגמים בעריכת ההסכם, נפלו פגמים בכריתת ההסכם, התקיימה אחת העילות לביטול חוזה הקבועות בחוק החוזים וכדומה). במילים אחרות, גם הסכמי ממון, אשר הובאו בפני ערכאה משפטית וקיבלו תוקף של פסק דין, אינם חסינים מפני תביעות ביטול.
צד אשר מעוניין לבטל את הסכם הממון רשאי להגיש תביעה לביטול ההסכם או חלקים ממנו. במסגרת תביעות אלו, ניתן לתקוף את הפן ההסכמי בהסכם או לעלות טענות שונות הנוגעות לאופי ההסכם ולאמור בו (אי סבירות, הטעיה, ניצול מצוקה, השפעה בלתי הוגנת, מצג שווא וכדומה).
האינטרס הציבורי של סופיות הדיון
הסכמי ממון חייבים לקבל אישור מבית המשפט או מנוטריון. אי לכך, בבוא בית המשפט לבחון תביעה המבקשת לבטל הסכם ממון או חלקים ממנו, הדברים ייבחנו מתוך התחשבות בעיקרון סופיות הדיון. דהיינו, בית המשפט מכיר באינטרס הציבורי בנוגע לסופיות הדיון וביטולם של הסכמי ממון לא יתאפשר אלא במקרים מתאימים בלבד.
מדובר אפוא בחריג לכלל, כאשר מרבית הפעמים יבחר בית המשפט להותיר את הסכם הממון על כנו. לדוגמא, פעמים רבות טוענים צדדים המבקשים את ביטול הסכם הממון כי מדובר בהסכם המקפח אותם באופן בלתי סביר. עם זאת, בית המשפט יכול לקבוע כי למרות שההסכם נראה – בעין אובייקטיבית – כמקפח ואף כגרוע, ייתכן שמאחוריו עומדת מערכת יחסים מורכבת אשר כל נפתוליה אינם מוצאים ביטוי בין סעיפי ההסכם.
ביטול הסכם ממון בגין פגמים באישורו
טענה נפוצה אשר נשמעת בתיקים מסוג זה הינה כי יש לבטל את הסכם הממון מחמת פגמים אשר נפלו באישורו. כאמור, חוק יחסי ממון בין בני זוג מגדיר כיצד יש לאשר הסכם ממון לאחר עריכתו. סעיף 2 לחוק קובע כי הסכם זה טעון את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הדתי. כמו כן, הסעיף מוסיף ומטיל על בית המשפט (או בית הדין) את החובה לאשר הסכם ממון רק לאחר שהוא נוכח כי בני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעויותיו ותוצאותיו.
הנוהג לעניין זה הוא שבית המשפט (או הנוטריון), עובר על הסכם הממון, בוחן את הסעיפים השונים בו, ועומד על השלכותיו ומשמעותיות מול הצדדים. בית המשפט מסביר לצדדים את ההסכם והתוצאות הטמונות בו בשפה פשוטה ומאשר אותו לאחר שהוא נוכח לדעת כי בני הזוג ירדו לעובי הקורה.
גילוי נאות ותום לב
עילה נוספת אשר מבססת תביעות לביטול הסכם ממון הינה תום לב והיעדר גילוי נאות. לדוגמא, אחד הצדדים לא היה גלוי לב לגבי בן זוגו בנוגע לחובות או התחייבויות שונות. סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קובע כי יש לערוך הסכם כאשר הצדדים נוהגים זה כלפי זה בתום לב ובדרך מקובלת. חובות אלו חלות גם, מן הסתם, על הסכמי ממון. עיקרון תום הלב בדיני החוזים משמעותו הגינות, יושר ומשמעות זהה בין התנהגות וכוונה. דהיינו, אם אחד הצדדים ניהל משא ומתן לעריכת הסכם ממון בחוסר תום לב, או ללא גילוי נאות, ייתכן ומדובר בעילה לבטל את הסכם הממון, גם במידה וההסכם קיבל את אישורו של בית המשפט.
ביטול הסכם ממון לאחר שנים
לעיתים, בני זוג עורכים עם נישואיהם הסכם ממון, אך ברבות השנים הם סוטים לא אחת מהוראות ההסכם. האם זניחת ההסכם, או סטייה ממנו, מהווה עילה לביטול ההסכם? ובכן, התשובה לשאלה זו טמונה, בדומה למקרים רבים העוסקים בסכסוכים בתוך המשפחה, בנסיבות המקרה הספציפי. לדוגמא, ייתכן בהחלט כי למרות שהסכם ממון נחתם בין בני זוג, במרוצת השנים התערבבו כספיהם ונכסיהם עד כדי כך שהסכם הממון נותר נטול משמעות לחלוטין. לא אחת, בית המשפט מקבל תביעות לביטול הסכמי ממון רק משום שנראה כי ההסכם כלל איננו רלבנטי עוד לנסיבות המקרה.
עדכון הסכם ממון
בעקבות התמורות הרבות הכלולות בתוך חיי הנישואין, והעובדה כי יחסי הכוחות הכלכליים יכולים (או עלולים) להשתנות, מומלץ בהחלט לא להניח את הסכם הממון בארון הגבוה במזנון ולפתוח אותו לעיתים לשם עדכונים.
.jpg)
.jpg)
