בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורה של המדינה וקבע כי כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, אשר הוגש בשנית כנגד נאשם, לא יבוטל מחמת "הגנה מן הצדק". מדובר במשיב אשר הוגש כנגדו ב-17.11.2009 כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. כארבעה חודשים לאחר מכן התערערה אמינותו של מכשיר הינשוף (אשר ביסס את כתב האישום כנגד המשיב), במסגרת פסק דין עוזרי. כעבור חודש, ב-15.4.2010, התקיים דיון בכתב האישום בפני השופטת לארי-בבלי ובסופו נקבע כי "לאור רמת השכרות, אשר אינה מהווה עבירה ע"פ עוזרי, ולאור העובדה שכ"א מבוסס רק על ינשוף, מורה על מחיקת אישום".

 

יש לכם שאלה?

פורום נהיגה בשכרות

פורום מהירות מופרזת

 

במקביל, המדינה הגישה ערעור על פסק דין עוזרי וב-14.10.2010 התקבל ערעורה. לאור קבלת הערעור, הגישה המדינה כתב אישום שני כנגד הנאשם המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. הנאשם טען כי יש למחוק את כתב האישום הנ"ל משום שכתב אישום בגין אותה עבירה בוטל בעבר בחלטה שיפוט שלא הוגש עליה ערעור. המדינה טענה כי היות וכתב האישום נמחק בטרם הגיש הנאשם את תשובתו, האחרון כלל לא היה בסכנת הרשעה ועל כן אין לבטל את כתב האישום השני. זאת ועוד, המדינה הוסיפה כי "ביטול כתב אישום" איננו זיכוי.

 

בית המשפט מקבל ערעור המדינה - הגנה מן הצדק, אימתי?

 

בית המשפט קבע כאמור כי יש לקבל את ערעור המדינה. הלכה פסוקה היא כי הגנה מן הצדק מעניקה לבית המשפט את הסמכות והכוח להורות על ביטול כתב אישום במידה והוא משוכנע כי בירורו או הגשתו פוגעים בעקרונות מהותיים של הגינות וצדק.

 

בפרשת יפת, בע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, ניתן פסק הדין המנחה בעניין זה. שם נכתב כי המבחן הקובע הינו "ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות". באשר להגדרת המונח בלתי נסבלת, נכתב בפרשת יפת כי עסקינן ב"התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם".

 

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הנסיבות אינן מאפשרות את ביטולו של כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. בפסק הדין צוין כי למשיב מיוחסת התנהגות בעייתית, בלשון המעטה (נהיגה בשכרות), ועל כן יש לברר את כתב האישום לגופו. קל וחומר הדברים אמורים כאשר מדובר בהתנהגות המסכנת את חייהם ורכושם של המשתמשים האחרים בדרך, נקבע.

 

"האינטרס הציבורי של הבאתם של נהגים, אשר, לכאורה, נהגו בשכרות, מחייב הבאתם לדין ובמקרים המתאימים הרחקתם מהכביש וזאת על רקע המצב השורר היום בכבישים", נכתב בפסק הדין. זאת ועוד, יצוין כי מאז קבלת ערעור המדינה בפסק דין עוזרי, הוגשו כ-300 כתבי אישום כנגד נהגים אשר נהגו לכאורה בשכרות והמדיניות המשפטית הרצויה מחייבת את מיצוי הדין עם נהגים אלו, ככל שיורשעו.