בית הדין הארצי לעבודה אישר את פיטוריו של שוקי משעול, אשר כיהן בתפקיד בכיר באגף המכס והמע"מ, והפך בכך את ההחלטה אשר ניתנה בעניינו של משעול בבית הדין האזורי. מדובר בפרשה אשר החלה בשנת 2005, עת נפתחה חקירה משטרתית כנגד משעול וזאת בחשד לביצוע שורה של עבירות מרמה, שוחד, הפרת אמונים ועבירות על חוק מס ערך מוסף. בעקבות החקירה המשטרתית, הושעה משעול בהוראה של איתן רוב, מנהל רשות המסים. חודשיים לאחר מכן, החליט שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה, כי ניתן לרכך מעט את עונשו של משעול על ידי העברתו לתפקיד אחר.
יש לכם שאלה?
עם זאת, כאשר הוגש כנגד משעול כתב אישום בשנת 2006, אשר ייחס לאחרון עבירות כגון הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, ופגיעה בפרטיותם של נישומים על ידי הפרת סודותיהם, הוזמן משעול לשימוע מול נציב שירות המדינה. משעול לא התייצב לשימוע ונציב שירות המדינה החליט כי חוזה העבודה שלו לא יחודש. עם ההחלטה זו החליט משעול שלא להשלים ופנה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין קיבל את בקשתו והורה לנציב להשיב את המבקש לעבודתו.
המדינה הגישה ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה. בית הדין הארצי קבע, ברוב דעות, כי דין הערעור להתקבל. בפסק הדין נקבע כי היות ולדעת הפרקליטות קיימות ראיות כנגד המשיב, אשר מספיקות להגשת כתב אישום כנגדו, לא ניתן לחייב את המדינה להמשיך ולהעסיק אותו. עם זאת, בית הדין הארצי קבע כי המדינה תתחייב כלפי משעול שבמידה והוא יזוכה בדין, חוזה העבודה שלו יחודש. המדינה החליטה שלא לתת את ההצהרה האמורה, אי לכך, בית הדין הארצי החליט להחזיר את הדיון בעניינו של משעול לבית הדין האזורי, וזאת על מנת לבחון האם החלטתו של הנציב להימנע מחידוש חוזה העבודה סבירה.
משעול טען בבית הדין האזורי כי הוא היה עובד מצטיין אשר בין השאר סייע לחשיפה של מעשי שחיתות באגף המכס והמע"מ. "כמו כן", הוסיף משעול, "מידע כוזב מבסס את ההליכים הפליליים כנגדי". בית הדין האזורי קבע כי יש לקבל את טענותיו של העובד ונפסק כי החלטתו של הנציב דינה להתבטל. גם כאן החליטה המדינה להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי.
הגשת כתב אישום – עילה מוצדקת לאי חידוש חוזה
המדינה טענה כי אי חידוש החוזה נעשה כדין, לאחר שהעובד השמיע את טענותיו בפני הנציב ולאחר שהצטברו – לדעת הפרקליטות – ראיות המספיקות להגיש כנגדו כתב אישום פלילי. לטענתה, בבוא הנציב לקבל החלטתו, אין הוא חייב להמתין עד לסיום ההליך הפלילי ונתון לו שיקול דעת לבחון את האיזון הראוי שבין אינטרס תדמית השירות הציבורי (בתוכה מקופל אמון הציבור בשירות) ובין האינטרס האישי של העובד.
בפסק הדין בארצי, נקבע כי יש לקבל את ערעור המדינה. השופטים קבעו כי נציב שירות המדינה פעל ללא דופי בעניינו של משעול, וההחלטה אשר התקבלה - שלא להאריך את חוזה העבודה שלו - הינה סבירה. "מדובר בעובד מדינה אשר חקירה פלילית חמורה נפתחה בעניינו", קבעו השופטים, "הגשת כתב האישום, בניגוד לפתיחה של חקירה משטרתית, מהווה אפוא עליית מדרגה בהליכים הפליליים כנגד המשיב ומצדיקה את אי חידוש חוזה העבודה". היות וחוזה העבודה של המשיב הסתיים ביוני 2006, כאשר ברקע עמד כתב האישום, ההחלטה של נציב שירות המדינה שלא להאריך את החוזה הינה הגיונית וסבירה ודינה לעמוד.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
