מורה אשר פוטר מעבודתו לאחר 14 שנים הגיש תביעה לבית הדין לעבודה וביקש את ביטול פיטוריו והשבתו לעבודה. לחילופין, התובע טען כי הוא זכאי לפיצויי וזאת משום שפיטוריו נעשו שלא כדין ובניגוד להוראות חוזר מנכ"ל. הלכה פסוקה היא כי בית הדין מתערב בהחלטות שיפוטיות של רשות מוסמכת במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. במקרה דנן נקבע כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים והתובע אכן זכאי לפיצויי בגין כך. יש לציין כי לא הוכח שפיטוריו של התובע היו "נגועים" בפגמים מהותיים, אלא בפגמים פרוצדוראליים בלבד. אי לכך, בית הדין קבע כי אין להשיבו לעבודה, אך יש לפצותו.
יש לכם שאלה?
מדובר בפיטורים אשר היו אמורים להיות כפופים להוראות "רפורמת אופק חדש". משרד החינוך סטה מהוראות הרפורמה בנוגד לפיטורי מורים בעניינו של התובע. להלן הפגמים אשר נפלו בהליך פיטוריו של התובע, אל מול הוראות הרפורמה (בקשר למורים בעלי ותק של עד 15 שנים, כולל):
פגישה ראשונית של המורה עם המנהל והגורמים הרלבנטיים
בשלב ראשון, על פי הרפורמה, המנהל אמור לזמן את המורה לפגישה ואת יושב ראש הסניף של הסתדרות המורים או מי מטעמו. המנהל מודיע בשלב זה על "פתיחת הליך פיטורים" ועל הנסיבות אשר הובילו להליך זה. כמו כן, המנהל נדרש לדווח על המהלך למפקח בית הספר וניתן לערוך את הפגישה בהעדר יו"ר הסניף כאשר סיכום הפגישה יישלח אליו. בתוך שבועיים מפגישה זו אמור מנהל בית הספר לשלוח מכתב אל המורה המודיע על המשך התהליך וההעתק ממכתב זה יישלח גם ליו"ר הסניף ולמפקח על בית הספר.
במקרה דנן, הפגישה נערכה בנוכחות יו"ר הסניף אך המנהל לא שלח ליו"ר הסניף מכתב סיכום. כמו כן, מנהל בית הספר לא שלח בתוך שבועיים מכתב ליו"ר הסניף בנוגע להחלטתו להמשיך את תהליך הפיטורים. המנהל בחר לעשות זאת רק כחודשיים לאחר הפגישה.
ביקור המנהל בשיעוריו של המורה
על פי רפורמת אופק חדש, שבועיים לאחר שליחת המכתב בנוגע להמשך תהליך הפיטורים, מנהל בית הספר אמור לבקר בשיעור של המורה. ביקור זה צריך להסתיים בחוות דעת מקצועית מפורטת אשר תישלח למורה, ליו"ר הסניף ולמפקח על בית הספר.
במקרה דנן, לא הוכח כי המנהל אכן הגיע לצפות בשיעור של התובע לאחר שליחת המכתב המודיע על המשך תהליך הפיטורים. יתרה מכך, לא נשלחה חוות דעת כנדרש לתובע, למפקח וליו"ר הסניף, כפי שדורשות הוראות הרפורמה. למעשה, המנהל צפה בשיעור של התובע, לפני שליחת המכתב ואחרי הפגישה הראשונית. חרף הפגם בעיתוי הצפייה בשיעור, גם חוות הדעת במקרה זה לא נשלחה ליו"ר הסניף. יצוין כי המנהל העיד שמדובר בהליך פיטורים ראשון שלו שהוא מבצע על פי הנוהל החדש, ועל כן ייתכן ו"הוא נפל במילוי הדרישות בנוגע להקפדה על מועדים ותאריכים".
ביקור מפקחים בשיעוריו של המורה
על פי הרפורמה, מפקח בית הספר צריך לבקר בשיעור של המורה לאחר ביקורו של המנהל. היות ופגמים נפלו במועדי ביקורו של המנהל בשיעור של התובע במקרה זה, לא היה תאריך מדויק אשר ניתן להורות על ביקור כאמור. המפקח אכן ביקר בשיעור של המורה אך בניגוד לחובות לפי הרפורמה, לקיים ביקור נוסף לאחר שלושה שבועות, האחרון לא עמד בהוראה. רפורמת אופק חדש קובעת כי בתוך שלושה שבועות מביקורו השני של המפקח, צריך מפקח המשנה לבקר בבית הספר בשיעור של המורה. במקרה דנן, ביקור של מפקח המשנה נעשה רק כחודשיים לאחר ביקורו השני של המפקח.
75,000 שקלים פיצויים
בסופו של היום, בית הדין קבע כי פיטוריו של התובע, לגופם, היו הגיוניים ונעשו משיקולים עניינים. התובע טען כי הוא היה "שעיר לעזאזל" בגין קליטת עלייה בבית הספר וכשלים שונים ברמה החינוכית. עם זאת, טענותיו אלו לא הוכחו ושורה של גורמים מקצועיים אשר היו מעורבים בפיטוריו העידו כי לא היה מנוס מפיטוריו. בית הדין לעבודה קבע כי התובע זכאי לפיצויי בגין פיטוריו שלא כדין, תוך חריגה מהוראות חוזר מנכ"ל, וזאת בגובה של כשש משכורת – 75,000 שקלים.