חסיון בנקאי במסגרת הליכי גירושין בתביעת חלוקת רכוש

הליכי גירושין הינם הליכים אשר עלולים להיות ארוכים ומתישים, הן מבחינת כספית והן מבחינת נפשית. במסגרת הליכים אלו, אחת המחלוקות הסבוכות ביותר הינה חלוקת הרכוש. קל וחומר כאשר מדובר בגירושין לאחר שנים רבות. עורכי דין רבים העוסקים בדיני משפחה מעידים לא אחת על נשים אשר אינן מודעות למצבו הפיננסי של בעלם ושל התא המשפחתי. לא אחת, האישה מגיעה לפגישת ייעוץ ראשוני עם עורכי הדין, ולאחר תלונות רבות על חיי הנישואין, והכוונה להתגרש, מתברר כי הגברת איננה מעורבת בנושאים הכספיים במשפחה.

יש לכם שאלה?

פורום בית המשפט לענייני משפחה

פורום בית הדין הרבני

פורום חלוקת רכוש

פורום הסכם גירושין

פורום הסכם ממון

האם, כאשר ישנו חשד בנוגע להסתרת כספים ופעילות בחשבונות בנק (לדוגמא, חסכונות צדדיים, חשבונות פרטיים, הלוואות, משכנתאות), ניתן לבקש מבית המשפט את חשיפת נתונים אלה? האם בית המשפט יורה על חשיפת המידע הבנקאי חרף ה"חסיון הבנקאי" החל על הכספים במסגרת יחסי הבנק והבעל? יצוין כי לעיתים הסתרת הנכסים מתבצעת גם מן הצד השני, על ידי האישה. מאמר זה עוסק, מן הסתם, בסוגיות אלו מבחינת שני בעלי הדין.

חסיון בנקאי, מהו?

האם לבית המשפט לענייני משפחה יש הסמכות להסיר חסיון בנקאי במסגרת תביעה בין בני זוג בהליך גירושין לשם חלוקת רכוש. האם, כאשר אחד הצדדים מסרב על הסרת החסיון, מנוע בית המשפט מלהורות על חשיפתו? סעיפים 2(7) ו2(8) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובעים כי פגיעה בפרטיות יכולה להיות גם הפרה של חובת הסודיות אשר נקבעה בדין, בהסכם מפורש או במשתמע, לגבי ענייניו הפרטיים של אדם. ההלכה הפסוקה בעניין זה קובעת כי במסגרת זכות זו ניתן להכניס גם את זכותו של לקוח לסודיות מידע בנוגע למצבו הכלכלי, חשבונותיו, פעילותו העסקית, רכושו ויחסיו עם הבנק.

ברע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, 771 (1993), נאמר כי "מתוך אופיה של מערכת היחסים בין הלקוח לבנק, ניתן להבין מדוע הלקוח נותן בבנק את אמונו ומצפה כי מצבו הכלכלי לא יהיה נחלת הכלל. המערכת הבנקאית מושתתת על יחסי אמון אשר לא יתאפשרו לולא כינונה של חובת סודיות". למעשה, ההגנה אשר ניתנת ללקוח, מפני חשיפת מידע כלכלי הנוגע אליו על ידי הבנק, נובעת הן מהזכות לפרטיות הקבועה בדין, והן מעיקרון תום הלב המצוי במפורש או במשתמע במסגרת החוזה של הלקוח עם הבנק.

הפסיקה קבעה כי יש להבחין בין חובת סודיות לבין "חסיון ואי קבילות". בניגוד לחיסיון ואי קבילות, חובת סודיות איננה חוסמת את מסירת הראיה בהליך שיפוטי, אלא אם מדובר בחובת סודיות אשר מוצדק למנוע חשיפתה מתוך תכלית מוצדקת וראוי לגזור ממנה קיומו של חסיון.

חסיון יחסי ולא מוחלט

האם מכוח חובת הסודיות אשר בין הלקוח לבנק קם ללקוח חסיון בנקאי ומהו טיבו? התשובה לשאלה זו ניתנה בפסק דין סקולר הנ"ל. בפרשת סקולר נקבע כי חובת הסודיות מחייבת הסקת קיומו של חסיון מפני מסירת מסמכים אשר נוגעים לחשבונותיו ומצבו הכלכלי של הלקוח. עם זאת, חסיון זה הינו חסיון יחסי ולא מוחלט. ההגנה על הפרטיות, למרות שהינה זכות חוקתית, איננה מהווה ערך מוחלט במשפט הישראלי. האיזון היחסי בנוגע לחסיון בנקאי נבדק אפוא בהתאם למידת הפגיעה בכל אחד מהאנטרסים המתנגשים במקרה.

בפסק דין סקולר נקבעו המבחנים אשר אותם יש לבחון בבוא בית המשפט להורות על התרת חסיון בנקאי:

1. מידת החשיבות והחיוניות של המידע אשר בחשבונות הבנק, וזאת על מנת להגיע להכרעה במחלוקת בין בני הזוג (ובהתקיים בעילת תביעה).
2. האם הצד המבקש את חשיפת החסיון הניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית לכאורית אשר מצדיקה את גילוי החשבונות (במקרה זה צוין כי אין די בטענה בדבר הרלבנטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות").
3. בן הזוג המבקש את חשיפת החסיון וגילוי החשבונות נדרש לשכנע את בית המשפט כי הוא אינו מסוגל להישען על ראיות חלופיות שאינן מהוות פגיעה בפרטיות.
4. היקף החשיפה בנוגע לחשבונות אינו יכול לחרוג מעבר למתחייב לשם משפט צדק.

בית המשפט העליון, בפסק דין מאוחר יותר, קבע כי ככל שמדובר בחסיון בנקאי, על המבקש למנוע את חשיפתו של החסיון לעמוד בתנאי נוסף – עליו להראות כי "העניין שיש בחיסוי הראיה עדיף על הצורך לגלותה לשם עשיית צדק".

חשיפת חסיון בנקאי בתביעות בין בני משפחה

בע"מ 3542/04 דן סלס נ' טובה סלס, [פורסם בנבו] (20/06/2005), צוין כי ישנה משמעות נוספת כאשר הבקשה לחשיפת חסיון בנקאי מוגשת במסגרת הליכים בין בני משפחה. בפסק דין סלס נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה מתייחס במקרים אלו לא רק לחשיבות עשיית הצדק (כאינטרס המצדיק חשיפת החסיון), אלא גם לתרומה שיכול לספק המידע החסוי למיצוי הדין וגילוי האמת. דהיינו, "לבית המשפט זכות מוכרת לצוות על המצאת מסמכים בנקאיים חרף החובה לשמור על סודיותם, אם שוכנע שהחומר רלבנטי לבירור המשפט, וכי אין דרך אחרת להגיע לחקר האמת אלא בגילויו".

כאשר מדובר בתביעות לאיזון משאבים בין בני זוג, פעמים רבות נראה כי אם לא יינתן גילוי מלא מטעם שני הצדדים, עלול ההסדר אשר ייקבע בסופו של דבר להיות בלתי הוגן. במילים אחרות, זכותם של בעלי דין בתביעת חלוקת רכוש, לזכות להסדר איזון משאבים הוגן, קשור קשר ישיר בתכליות המצדיקות חשיפת חסיון בנקאי.

לסיכום, מידע בנקאי בין לקוח לבנק הינו מידע סודי ופרטי. מידע זה מוגן מכוח עיקרון תום הלב וזכות הגנת הפרטיות. עם זאת, חסיון זה איננו מוחלט אלא יחסי. אי לכך, לבית המשפט בכלל, לבית המשפט לענייני משפחה, בפרט, קיימת הסמכות ל"פגוע" בחסיון בנקאי זה לשם עריכת משפט צדק.