סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1965, קובע כי במידה ועובדת התפטרה, תשעה חודשים לאחר לידה, וזאת בכדי לטפל בילד, התפטרותה הינה כפיטורים לעניין חוק זה. במילים אחרות, עובדת אשר מעוניינת להתפטר לאחר הלידה בכדי לטפל ברך הנולד, זכאית לפיצויי פיטורים. האם הטיפול בילד צריך להיות הסיבה היחידה להתפטרות? במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה, טענה עובדת כי היא התפטרה בכדי לטפל בבנה ועל כן היא זכאית לפיצויי פיטורים. הנתבעת\המעסיקה טענה, לעומת זאת, כי התובעת התפטרה בשל רצונה לקבל שכר גבוה יותר ואי הסתפקות מהעלאת השכר בתקופה שלאחר חופשת הלידה.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום זכויות עובדים

פורום בית הדין לעבודה


בית הדין לעבודה קבע כי שני הצדדים צודקים והתפטרותה של התובעת נבעה אפוא משילוב של שני גורמים אלו. מצד אחד, סביר להניח כי לולא לידת התינוק, התובעת לא הייתה מתפטרת מעבודתה. דהיינו, לולא זכותה לזכות בפיצויי פיטורים במסגרת החוק. זאת ועוד, הוכח כי שכר גבוה יותר אשר היה משולם לתובעת היה יכול להשאיר את האחרונה בעבודה (חרף היותה אם לתינוק רך בן שמונה חודשים בלבד).


עם זאת, נקבע כי מבחינה משפטית ההתפטרות לא נבעה אך ורק מהעלאת השכר הנמוכה. התובעת סירבה לשוב לעבודה בשכר המדובר וזאת משום שלאחר חישוב הוצאות התינוק והמטפלת, לא "משתלם" לה להגיע לעבודה. במילים אחרות, העלאת השכר היה דרושה לתובעת לשם הטיפול בתינוק, וככל שלא הועלה השכר, מדובר בגורם משמעותי לאי חזרתה של התובעת לעבודה. בית הדין קיבל את התביעה.

 

לא הפעם הראשונה


בית הדין לעבודה ציין כי הדברים נתמכים גם בהלכה הפסוקה. לדוגמא, בדב"ע 3-63/98 בובליל - א.א.צ. שרותים משפטיים בע"מ (פד"ע לב 91), בית הדין הארצי דן בעניינה של עובדת אשר כחודשיים וחצי לאחר חזרתה מחופשת הלידה היא נקלעה לויכוח עם הממונה עליה. ויכוח זה, אשר עסק בהעברת מקום העבודה, הביא להתפטרות התובעת.

 

התובעת טענה כי היא זכאית לפיצויי פיטורים וזאת משום שמדובר ב"התפטרות לשם טיפול בילד". המעסיק טען כי בין הדברים אין שום קשר. בית הדין קבע כי יש לקבל את התביעה. "כאשר עובדת מתפטרת תוך מספר חודשים, קיימת חזקה כי סיבת ההתפטרות נוגעת לרצון לטפל ברך הנולד. במקרה שלפנינו ניסתה המערערת לחזור לעבודה ומשהגיעה למסקנה, כי היא אינה יכולה לעבוד ולטפל בילדתה בו-זמנית, העדיפה לטפל בילדה ולא להמשיך בעבודתה", נכתב בפסק הדין בפרשה זו.


לסיכום,

 

על מנת להיכנס בגדרו של סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, אין צורך להוכיח קשר יחיד וברור בין הטיפול בילד לבין העבודה. אין חובה שההתפטרות תהיה קשורה רק לטיפול בתינוק. הלכה פסוקה היא כי די בכך שהניסיון של העובדת לחזור לעבודה הביא אותה למסקנה שהמשך העבודה לא יאפשר לה לטפל בתינוקת כפי שהיא מעוניינת – על מנת להפוך את התפטרותה להתפטרות בדין מפוטר.

 

"התוצאה היא שאנו קובעים שאף שהתפטרותה של התובעת נבעה גם מאי-העלאת שכרה, הרי שבשל כך שעניין השכר היה קשור להוצאות הטיפול בתינוקת, כך שלפי תחשיב התובעת לא היה משתלם לה להמשיך לעבוד בשכר שאותו היא קיבלה, כשהיא ידעה שאם היא תפסיק לעבוד היא תוכל לחסוך את ההוצאות לגורמים אחרים שיטפלו בתינוקת - הרי שהתפטרותה זו היתה התפטרות על מנת לטפל בתינוקת", נכתב בפסק הדין.